יחסי שכנות בין שתי נשים כשרק קיר דק מפריד בינהן . כל אחת מציצה אל תוך המציאות של האחרת, מוגנת בעולמה, בטוחה בזהותה. עד שרגע אחד, בגלל טעות בזיהוי, גבר זר דופק בדלת. האם ישמרו הגבולות?
"עם כתוביות" היא יצירה מסקרנת הכוללת מינון נכון בין נרטיב לתנועה ובין ריאליזם להפשטה" / רות אשל "הארץ"
"זוהי יצירת מחול יפה וקליטה, בזכות עלילתה המציאותית ותרגומה הרעיוני, התחכום העדין וההומור של רונית זיו" / צבי גורן, "הבמה"
"עם כתוביות" הוא מחול שמתייחס למשחק ולדיבור. יש בו שתי רקדניות מצוינות והברקה אמיתית בדמותו של הדי,ג`י סטפן פרי המקיים דיאלוג עם חוקים משלו. .לרונית זיו יש את היכולת בעבודות שלה להיות עמוקה ומצחיקה. / ענת זכריה "ידיעות אחרונות"
גוש דן, בוקר, גבר לא מוכר יוצא מהדירה ממול,הוא לבוש בהידור.בבקרים הבאים יצאו גברים רבים מדירת השכנה של הכוריאוגרפית רונית זיו ,ולא רק בבוקר, אלא בכל שעות היום. רונית הבינה ששכנתה לקומה היא נערת ליווי. הן מתגוררות דלת ליד דלת המרחב הפיסי קרוב אבל המרחב הרגשי ותפישת המציאות פוערים מרחק, יש קו ברור בין המציאות של רונית למציאות של השכנה. פיסת מציאות זו, הניחה את היסודות ליצירה החדשה. מאחורי התריס, בין העולמות השונים של רונית ושל השכנה, מתקיים דיאלוג חרישי של מבטים של הצצה אל עולם עם חוקים משלו ובמקביל, גם על הבמה מתקיימים שני עולמות: החזרה לקראת מופע והמופע עצמו.
הבמה כאמור חולקה לשניים במהלך המופע ע"י הרקדניות, ביניהם חוצץ קיר דמיוני, מרחב פנים בית מסומן באמצעות תריס, דרכו הן מציצות זו על זו, בסקרנות, מנסות להבין מה הסוד שכל אחת מסתירה.
האם הצופה שומר בעיניו על הקו הדימיוני שמותחות הרקדניות על הבמה? האם הצופה שומר גם על הגבולות הדימיוניים שלו בחיים או שלעיתים הוא חוצה אותם? מתוך מודעות? בלי לשים לב? ואם נחצה הקו הדימיוני האם מיד יחזרו אל הגבולות?
מופע נוסף ב3/12 אולם ירון ירושלמי בסוזן דלל שעה 14:00 במסגרת אירועי חשיפה בנ"ל
קבוצת מחול רונית זיו
זוכת פרס שרת החינוך והתרבות לכוריאוגרף צעיר לשנת 2002, ו 2005. בעלת תואר ראשון במחול ותנועה בסמינר הקיבוצים.