שפת הגאגא נולדה מתוך האמונה בכוח המרפא של התנועה. "אנו מניחים לתודעה שלנו לבחון ולנתח הרבה דברים ברגע נתון, ואנו מודעים לקשר שבין מאמץ ותענוג." אוהד נהרין.

גאגא/אנשים מציעה למשתתפים מסגרת להתחבר אל גופם ואל הדמיון שלהם, לחוות תחושות ורגשות, לשפר את הגמישות ולחוות את ההנאה בתנועה בסביבה מזמינה ומאפשרת. גאגא תורמת לבריאות הגוף והנפש ומאפשרת גישה לכל היכולות שלנו.

השיעור מועבר על ידי יניב אברהם, כוריאוגרף ורקדן להקת בת שבע לשעבר, כיום המנהל האמנותי של הסדנה למחול בקיבוץ געתון. יניב מלמד גאגא ברחבי הארץ ובעולם החל מ 2003 לרקדנים מקצועיים, תלמידי מחול ולקהל הרחב

בשיעורי גאגא המשתתפים מודרכים באמצעות שימוש בסדרת הנחיות אשר בנויות נדבך על נדבך ויוצרות רצף תנועתי. במקום חיקוי תנועה מסוימת, כל משתתף ומשתתפת בכיתה מתנסים בחקירה פעילה של ההנחיות שניתנות, תוך שהם מגלים כיצד ניתן לפרש באופן סובייקטיבי את המידע הניתן, ולבצע את ההנחיה בהלימה לפרשנותם ולתחושותיהם האישיות.

על המשתתפים להגיע בלבוש נוח, ולהתכונן לרקוד יחפים או בגרביים. מומלץ להביא בקבוק מים ומגבת לשימוש לאחר השיעור.

"הגאגא מציבה משימות מרובות רבדים. הכרחי שהמשתמשים בה יהיו זמינים לאתגרים שמשימות אלה מעוררות. באחת, אנו מסוגלים לשלב תנועה איטית בחלל בעוד בגופנו מתרחשת תנועה מהירה. דינמיקות התנועה הללו הן רק שילוב אחד מזדמן משילובים אחרים שעשויים להתרחש בו בזמן.

אנו מניחים לתודעה שלנו לבחון ולנתח הרבה דברים ברגע נתון, ואנו מודעים לקשר שבין מאמץ ותענוג.

אנו מתחברים ל"תחושת שפע הזמן", במיוחד כשאנו נעים במהירות; אנו ערים למרחק שבין אברי גופנו, ערים לחיכוך שבין הבשר לעצמות, חשים במשקל האברים שלנו. אנו ערים למקומות בהם אנו אוגרים מתח מיותר. אנו מוותרים ומרפים, רק על מנת להניח לתנועה יעילה ותחושת חיים להיווצר במקומות בהם הרפינו.

אנו מקשיבים, רואים, מודדים, משחקים עם מרקמי הבשר שלנו. אנו עשויים ורשאים להיות שטותניקיים. אנו מקשטים את הגוף שלנו מבפנים, אנחנו מסוגלים לצחוק על עצמנו. אנו לומדים לאהוב את הזיעה שלנו. אנו מגלים את התשוקה שלנו לנוע ומקשרים אותה למאמץ, אנו מגלים את החייתי שבנו לצד כוחו של הדמיון.

אנו לומדים להעריך לשון-המעטה והגזמה, אנו לומדים את ההבדל שבין הנאה ותענוג ומשתמשים בשניהם על מנת להימנע מנזק לגופנו, מכאב ומפציעות. אנו לומדים ליישם את הכוח שלנו ביעילות, ואנו לומדים להשתמש במקורות כוח "אחרים". אנו נעשים יותר רגישים ומכירים בחשיבות של זרימת האנרגיה והמידע דרך גופנו בכל הכיוונים. אנו מגלים את היתרון הטמון בבשר רך וידיים רגישות, אנחנו לומדים להתחבר לגרוב, גם כשאין מוסיקה.

אנו נעשים מודעים ליתר האנשים בחדר ולכך שאיננו במרכז. אנו לעולם לא מביטים בעצמנו במראה. אין מראות. אנו נעשים מודעים יותר לצורה (form) שלנו. אנו מתחברים ל"תחושת אינסוף האפשרויות". אנו חוקרים תנועה רב ממדית. אנו נהנים מתחושת הבעירה בשרירים. אנו עומדים להתפקע, אנו מודעים לחומר ממנו אנחנו עשויים, אנו מודעים לכוח המתפרץ שלנו, ולעתים עושים בו שימוש. אנו משנים את הרגלי התנועה שלנו, על ידי אימוץ הרגלים חדשים, אנו יכולים להיות רגועים ודרוכים בו בזמן. אנו נעשים זמינים?"

? אוהד נהרין

צילום : אסקף