לנוע ולרקוד עם דימויים מעולם הגוף, ותוך כדי כך- לחדש את החומר שהגוף קורץ ממנו (כמו: עצם, רקמה רכה ופשייה - לקשר בין חלקי גוף - - לחוש את הגוף, ולארגן מחדש.

לנוע ולרקוד עם דימויים מעולם הגוף:
ותוך כדי כך:
-לחדש את החומר שהגוף קורץ ממנו
( כמו עצם, רקמה רכה= הפשייה )
-לקשר בין חלקי הגוף לפי מסלולי המרידיאנים האנטומיים . (אלו הם קווי הפשייה).
-לחוש את הגוף: לפרק ולרכך מצד אחד, ומאידך-לחזק ולארגן מחדש ולחולל ולרקוד את האנטומיה.
- לרכוש תבניות תנועה חדשות ולפתח את השפה התנועתית
- להיתמך ולהתמלא בנוכחות קבוצה: לתקשר ללא מילים, לקבל השראה, לגעת, ליצור ולהביע

בהשראת שיטת התנועה של ברטנייף (`ריליס`), BMC, סוזן קליין, והחוקרים של קווי הפשייה: טום מאיירז (המכאניקה והארגון של רקמות הגוף, לפי רכבות האנטומיה) ושלייפ - איכויות הפשייה בתנועה.
כל מפגש מיועד לחקירה של
1. תכונה פשיאלית/ איכות תנועתית,
2. היכרות עם קו מיופשיאלי מסוים,(מיו=שריר, פשייה= רקמת חיבור). קו זה תמיד חלק ממישור גופני ותנועתי במרחב ,
ובעל דיאלוג עם קווים אחרים.
3. חימום רקמות הגוף והמשחק עם עולם דימויים ומרחב, (רכישת התחושה והשפה של הקישוריות הגופנית והמרחבית בהשראת אותו קו פשיאלי ואיכות תנועה), יתפתחו לריקודיות והבעה של הגוף בחלל, ריקוד חופשי ומביע.

ההשראה לריקוד היא מגוונת ואישית. האימפרוביזציה ( האלתור) היא דרך לחקור נושא מסוים בתנועה, כמו למשל דימוי או מוטיב תנועתי. כך נוצרת שפה ונברא עולם. איתם ניתן להביע, וליצור דיאלוג עם פרטנר.ים. סולו יתפתח לדואט ולריקוד קבוצתי.