מסע של שלוש יוצרות אל נבכי הנפש. הן יצאו לדרך לא סלולה, מרובת מהמורות ובורות לא צפויים, הן בחרו לחשוף פיסה בנוף הפנימי שלהן, להעביר אותו דרך גופן, דרך הרקדנים המחויבים שלהן, אלינו הצופים.
בניהולה האמנותי של תמר בורר
איריס ארז - עצומים Shuttered מאיה ברינר - יער Forest מאיה וינברג - (Some Fish (swim up the river to die
נופים אלה מורכבים ממצבים תהומיים, מרגעי חסד וממרחבים נטולי זמן ומקום- ממתיקי סוד. הדרך המורכבת עוררה והאירה בן את ההבנה ש "בכל צעד שאני עושה, אני אומר תודה וסליחה" קזואו אונו. ~ תמר בורר.
רישומים של היעדרות, נוכחות נפקדת ועיניים שממאנות לראות. אנשים בתוך מרחב עלום מנסים להנכיח את עצמם בתוכו וזה מול זה. דמויות מיתולוגיות נפרמות לתוך מהלכים אנושיים שבירים, ועוצמת הרגע מתפוררת למה שלא ניתן לאחוז בו. בתוך מרחב, שבו הקיום כבר אינו מובן מאליו, מתפרצים רגעי חסד של מגע אנושי.
בכל אלה צופה הע?ד. הוא מתעד באובססיביות את מהלך היווצרותם והיעלמותם של הנוכחים. מתוך העולם שמהדהד את עצמו הוא מייצר את מוזיקת המקרה של מה שהיה וחלף.
איריס רז: ילידת 1971. כוריאוגרפית, שחקנית ורקדנית עצמאית. בין עבודותיה: זמני, זה לא אישי, Manual,Numbia ו- Homesick. כרקדנית עבדה עם הכוריאוגרפים: יסמין גודר, ארקדי זיידס, רונית זיו, ענבל פינטו, לרה בארסק וענת דניאלי. שיחקה בהצגה "מקבת" בתיאטרון תמונע ובסדרה "חיים אחרים". יזמה את האירוע רוקדים הרי גליל 2010 וניהלה אותו אמנותית. זכתה בפרס שר התרבות לרקדנית מבצעת לשנת 2001 ובמענק יצירה מטעם חברת טבע לשנת 2009. בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ואמנויות, אוניברסיטת תל אביב, ולימודי תעודה בתרפיה בתנועה, סמינר הקיבוצים.
תודה לשיר מדוצקי, לארקדי זיידס, מרכז ביכורי העיתים, בית ארטנס, חגי שלומוב ואלעד ואזנה.
-------------------------------------------------- מאיה ברינר יער Forest רצון. רצון נואש. רצון נואש ומתמשך. רצון עיקש. רצון עיקש ובלתי אפשרי. רצון בלתי פוסק למחוק הכול ולהתחיל מהתחלה.
מאיה ברינר: ילידת 1980, קליפורניה. יוצרת ככוריאוגרפית עצמאית, יצירותיה עלו בפסטיבל הרמת מסך, בפסטיבל אינטימדאנס, בפסטיבל א-ז`אנר ובפסטיבל ישראל, הופיעו על במות רבות בארץ ובפסטיבלים בינלאומיים בסין, בלטבייה, בגרמניה, בארצות הברית ובשוודיה. סיימה לימודי קולנוע בבית הספר סם שפיגל בירושלים. ביימה וידאו-דאנס, וידאו קליפים, סרטים תנועתיים ויצרה כוריאוגרפיה לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה.
זוכת פרס היצירה מטעם קרן אמריקה ישראל 2007, זוכת פרס `טבע` ליצירה חדשה 2009. יצירתה `אדומות` זיכתה אותה בפרס שרת התרבות ליוצר צעיר במחול לשנת 2010. חברה בעמותת הכוריאוגרפים.
סולו מאת ובביצוע מאיה ברינר עיצוב סאונד ומוסיקה: אורי פרוסט עיצוב תלבושת: גלית רייך הדפס: אירית דולמן, שמלה בעיצוב רוני בר ניהול חזרות: שרון צוקרמן
תודה שני בן חיים, נדב לזר, דורון ג`רסי, פולי ברינר, עמותת הכוריאוגרפים
----------------------------------------------- מאיה וינברג (Some Fish (swim up the river to die
שלוש פרפורמריות בחלל אפור עם צלקת, נעות כבתוך רשת עצבית. לאן אני הולכת? האם רציתי לאחוז בזה או לומר משהו? או שמא היה זה רק עוד אינסטינקט - רישום של זיכרון שטבע במעמקי עצמו? רטט חשמלי, שינוי כיוון, כמעט חיבור, האם נפלתי? ממשיכה. במקום בו הזיכרון הולך ונשמט וההווה סמיך ומתמשך, הגוף מונע מתוך אינרציה פנימית בלתי פוסקת: הוא דוחס ופולט, מתאבן ונדחף, נאחז ומאבד - נאבק לחבר נקודה לקו, למשמעות, לחלל הזה- שיאפשר לו להיות.
מאיה וינברג : רקדנית, כוראוגרפית ומורה למחול. בוגרת מכללת סמינר הקיבוצים והסדנא למחול בגעתון. יצרה עבודות עבור הפסטיבלים: א-ז`אנר, אינטימאדנס, אופרה-פרינג` וקולה של המילה, וכן את MY TRUE SELF עבור הלהקה האיטלקית Fattoria Vittadini. כרקדנית עבדה עם: איריס ארז, יסמין גודר, יוסי ברג, יוסי תמים ולארה ברסק. מורה לשיטת ריליס ותהליכי יצירה. מלמדת במסגרות שונות ביניהן: בית הספר `מנוע חיפוש`, התאטרון החזותי ומרכז ביכורי העיתים.
רקדניות: מעין דנוך, שני גרנות, מאיה וינברג עיצוב במה: ינון פרס עיצוב תלבושות: לן בוכמן מוסיקה מקורית: איוון מיאצ`ביץ` ניהול חזרות: שרון צוקרמן