' '
לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

סקירות ספרי פלדנקרייז: 1. ספרים מוקדמים

מאת: אלי גיא


על כמה מהכתבים של משה משנות העשרים עד סוף שנות הארבעים: האוטוסוגסטיה ואמנויות הלחימה

1. ספרים מוקדמים

"האוטוסגסטיה על פי שיטת אמיל קואה" של ס"ה ברוקס, עם מבוא מאת ש"ה ברגמן, תרגם והוסיף ופרק אחרון, משה פלדנקרייז (ראה אור בהוצאת הפועל הצעיר, תל אביב: תש"ד (1944)). בשנת 1929, כשמשה היה כבן 25 הוא תרגם את ספרו של ס"ה ברוקס על הפסיכיאטר הצרפתי הסנסציוני קואה, והוסיף פרק מקורי משלו בסוף הספר. את הספר הזה טרם סקרתי, ואסביר בקצרה: קואה גילה שהתת-מודע פתוח להשפעה עמוקה ברגעים שלפני ההירדמות ואחרי ההתעוררות. באותם רגעים אם אתה אומר טקסט סוגסטיבי, מנגנוני ההתגוננות המודעים אינם יכולים לבלום את השפעת תוכן הטקסט. דוגמה בוטה: אם אתה חושב כל היום "אוי, איזה באסה, שום דבר לא מצליח לי, החיים בזבל", זה יוצר גל אנרגטי של נבואה שמגשימה את עצמה, וזה מתכון טוב לאיבוד איכות חיים. אבל אם אתה אומר ברגעי המעבר בין עירות לשינה "הכול בסדר, ויהיה עוד יותר בסדר", אתה יוצר השפעה עמוקה על עמדותיך המכוונות את פעולותיך בחיים, וזה מועיל יותר מאקמול. רבים השתמשו בזה מאוחר יותר, ומפורסם מכולם הוא כנראה סילווה, עם שיטת סילווה המפורסמת, שיסודה בעיקרון הזה. קואה ניהל מחנות החלמה ענקיים בצרפת ובמקומות אחרים, שיועדו לכל מיני נכים וחולים ומסכנים. משה מתרגם את הספר המדווח על הדברים האלה, אבל מוסיף פרק שבו הוא אומר: אין סיבה להחיל את העיקרון הזה רק על חולים ומסכנים, אפשר להשתמש בו כדי לקדם את עצמנו בכל עת ובכל מקום לקראת שכלול הולך ומתקדם כל החיים. ואז הוא מסביר כמה דברים משלו. את הפרק הוא מקדיש "למעפילים", ההקדשה מאוחרת כמובן משנת התרגום, ומעודכנת לשנת ההוצאה לאור, 1944.

אמנויות לחימה, בעיקר ג`ודו

יש ספר אחד שפעם היה לי עותק יפה ממנו (הוא יצא לאור במהדורת כיס אבל אני צילמתי לעצמי אותו בהגדלה), אבל הוא אינו על מדפיי, אולי השאלתי אותו ואולי חלילה בעוונותיי איבדתי אותו. זהו הספר "ג"ו ג`וטסו והגנה עצמית", המדגים את אמנות הלחימה שמושה פיתח בשנות העשרים והשלושים על בסיס הג`ו גיטסו. הרקע: הוא השתתף בקבוצת ג`יו ג`יטסו שהתאמנה בתל אביב בהדרכת בחור שהביא את הידע מגרמניה. באותה תקופה הבריטים לא הרשו ליהודים לשאת נשק, ובכלל זה סכינים, אבל לערבים היה מותר לשאת שברייה, כי זה חלק מתלבושתם המסורתית (כך לפחות מה שאני זוכר מסיפורו של משה בריאיון). אז הייתה קבוצה שהתאמנה באמנות הלחימה הראשונה שהייתה מוכרת בארץ, כאמור הגיוג`יטסו. משה ראה שאם המשתתפים אינם מתמידים באימון הם שוכחים את הטכניקה. הוא אמר: יש לי רעיון אחר. לקח כמה אנשים, עשה איתם את ההסכם שעשה, ואימן אותם בכמה תרגילים שהוא עיצב. העיקרון היה לבסס כל תרגיל על תנועת רפלקס ראשונית. כלומר, אם אתה בא להכות אותי על הראש, יש תנועה שאני עושה באופן רפלקסיבי כדי להתגונן. את התנועה הזאת ואחרות משה זיהה, ואסף אותם לתרגילי אמנות לחימה. את זה הוא הציע ל"הגנה", הם אהבו את זה והפיצו במסגרות האימונים שלהם, ושלחו אותו מן הארץ בתחילת שנות השלושים, כדי שהבריטים לא יתפסו אותו ויתנקמו בו. כך הגיע לפאריז, ושם למד פיזיקה, ואחר כך ג`ודו, שכן הייתה שם קבוצה מהמעלה הראשונה של אנשי ג`ודו שאותם הכשיר קאנו (יוצר הג`ודו), עצמו.

בפריז היה נספח דיפלומטי שהיה מגדולי אמני הג`ודו בכל הדורות. הג`ודו היא אמנות לחימה בת זמננו. יום אחד הגיע לפאריז קאנו, ממציא הג`ודו, להציג בפני החברה הגבוהה את אמנותו. זה היה אירוע יוקרתי מאוד. משה היה סטודנט זרוק, והיה לו חשוב מאוד לראות את ההרצאה, אבל כמובן שלא היה ברשימת המוזמנים החשובים. הוא לקח עותק מספר אמנות הלחימה שלו, הלך לשומרי ראשו של קאנו, ואמר להם: תגידו למאסטר שלכם, שהאיש שחיבר את הספר הזה רוצה לשמוע את ההרצאה שלו. ואכן קאנו אישר, ואחרי כן גם נפגש איתו, הראה לו מגבלות של תרגיל אחד בספר, והזמין אותו ללמוד ג`ודו. במשך שנים אחדות משה התאמן אצל אחד מגדולי הגו`דוקאס, עד שקיבל חגורה שחורה, ואף ייסד את מועדון הג`ודו הראשון באירופה. בסך הכול הוא אימן כ-5,000 תלמידים.

משה פרסם שני ספרים להדרכת גו`דו, אחד בעברית ואחד באנגלית. הספרים יפים ומעניינים כשלעצמם, עם איורים יפים, בייחוד אלו של הספר באנגלית, שהיה אמור להיות חלק מסדרה, ועוסק בעבודה על הרצפה (ground judo). בספר זה יש מבוא מעניין מאוד מאוד, כי משה מסביר את חשיבותו של הג`ודו להתפתחותו האישיותית של האדם, ברוח דומה לזו שמדריכה אותו בכל דרכיו ובשיטתו: האדם לומד להבחין בין מה שניתן לו בתורשה ובין מה שהוא יכול ללמוד, ולומר ללכת לקראת בגרות אישית, על ידי שהוא רוכש עצמאות הולכת וגוברת ובייחוד במיומנותו הגוברת ומשתכללת בפעולה בגבולות כוח הכבידה, שהוא אחד התנאים האוניברסליים ביותר החלים על האדם, כמובן, באשר הוא.

המאמר פורסם גם כאן »

אלי גיא רענון מיומנויות היציבה והתנועה בעבודה מעודנת מתוך קשב ובדיאלוג, לאיזון גוף ונפש, שני פניו של העצמי

כל המאמרים של אלי גיא, שיטת פלנדקרייז:

ספרי פלדנקרייז: שנות השישים ואילך

ספרי פלדנקרייז: שנות השי

שלושה ספרים משנות השישים ואילך: שכלול היכולת, מקרה נורה, הנסתר שבגלוי.» מאת אלי גיא

ספרי פלדנקרייז: שנות החמישים

ספרי פלדנקרייז: שנות החמ

שני ספרי שנות החמישים: העוצמה האישית, גוף והתנהגות בוגרת» מאת אלי גיא

שיתוף חברים
עם : אלי גיא