היקום בו אנו חיים, מתברר ככל שזמן עובר, כמערכת סגורה, הפועלת תחת חוקים מוחלטים ללא יוצא מן הכלל. מהם החוקים הפועלים על הנפש, על הרוח או בקיצור: האם התשובה על שאלת משמעת חיינו, נמצאת במדע?
אטומים, אלקטרונים, קוואנטים, כוח הכבידה, תורת היחסות, כימייה, פיזיקה ועוד, אלו הם שמות רבים עד מאוד של מושגים ומקצועות שלכולם מכנה משותף אחד: תיאור החוקיות הפועלת על כל דבר ודבר ביקום. אנו חיים בעולם שבו יום יום אנו משתמשים בחוקים אלו. המדע, מאז שקיים האדם, קיים גם הוא. כיום הוא משמש אותנו ברפואה, בחשמל, בתעופה, בתקשורת, בתזונה ובעצם, כמעט בכל! החיים, הם מדעיים... הם ממש כמו האקמול שאנו נוטלים, כשהם עושים לנו כאב ראש.
כדור פלא מדעי. ואנו, אנו חוקרים ומנסים להבין את החוקים. בודקים את הקשרים וההקשרים. אנו, שגופנו בנוי מאטומים הפועלים על פי חוקיות בעצמם, משתדלים להבין, איך לנסח את המערכת, כאילו אנו מחוץ למערכת. כאילו שאנו,בזמן מחקרנו, לא כפופים לגילויים סובייקטיביים מטעם כך שכל המחקר כולו, בעצם אינו אובייקטיבי. כלומר, אנו כביכול כלואים, תחת אותם חוקים שאותם אנו רוצים לחקור. אנו תקועים. וזו, חזית המדע היום בגישתה הפילוסופית למחקר המדעי.
אך מאין באה לנו אותה תכונה שקיימת כנראה רק בבני האדם באופן שכזה, של תבונה, של הרגשה שיש משהו נוסף, רוחני אולי אפילו? מהיכן תעוזתנו לחקור את המציאות, תוך אשליה ברורה שאנו אכן חוקרים אותה באופן אובייקטיבי, שבו אנו כביכול, מחוץ למערכת? הרי אנו לא מחוץ למערכת כאמור וכפופים לחוקיותה, אז מהיכן נובעת אותה הרגשת שוני והבדל משאר פרטי המציאות? והתשובה על כך, גם היא כנראה, כמו כל דבר אחר במציאות, מדעית. מפני שבמסגרת מציאות מדעית, דבר אינו יכול לחמוק ולהיות כביכול "מחוץ". הכל בפנים. ובזמנים אלו, שהמדע כמעט וגילה את הכל, מתגלה מדע חדש/ישן, שיכול להסביר לנאורים שבינינו, שאם ובמידה והכל סגור במערכת אחת ואין נמלט ממנה והכל בתוכה - מי זו היא עצמה, שנותנת לנו תמיד הרגשה, כאילו שיש משהו מחוץ לנו? ולא זו בלבד, כיצד נוכל לדעת שהתשובה על השאלה הזו היא נכונה ואובייקטיבית, שכן, מהם החוקים הפועלים על אותה תחושה שיש "מחוץ לנו"?
תכירו, המדע העתיק בעולם שחיכה לזמנים אלו שבהם אנשים כבר שואלים את עצמם בדיוק את השאלות שאותן צריך לשאול: מדע חכמת הקבלה.
המאמר פורסם גם כאן »