יציבה נכונה - היא מוכנות לפעולה. אפשר לזהות אותה בתחושה פנימית של קלילות ונינוחות המתבטאת ביופי ואסטטיקה
יציבה
אנשים רבים שואלים אותי "מה היא
יציבה נכונה?", מה צריך לעשות כדי שהיציבה שלי תהיה טובה?", "אמרו לי שאני צריך לחזק את שרירי הבטן והגב כדי שהיציבה שלי תהיה טובה ואז לא יהיו לי כאבי גב, האם זה נכון?", "האם אני צריכה לעמוד יותר זקוף, כדי שהיציבה שלי תהיה טובה?"
משאלות אלו אפשר לחשוב שאנחנו חיים בשביל היציבה, אולי היציבה צריכה לשרת אותנו?!
יציבה נכונה פרושה מוכנות לפעולה. בכל רגע נתון הגוף צריך להיות מוכן לאותה פעולה שרוצים לבצע. איך אפשר להביא את הגוף להיות מוכן לכל פעולה?
בכל פעולה שאנו מבצעים שרירים מסוימים צריכים להתכווץ ואחרים צריכים להתרפות. למשל, אם רוצים לקרב את האמה לזרוע, השריר שמכופף את המרפק צריך להתכווץ והשריר שמישר את המרפק צריך לעזוב. רק כך מתקרבת האמה לזרוע.
כדי שהשריר שמקפל את המרפק יוכל להתכווץ הוא צריך להיות רפוי לפני ההתכווצות. כדי שהאמה תתקרב לזרוע השריר שמישר את המרפק צריך להיות רפוי, אם הוא יהיה מכווץ הוא לא יאפשר לשריר המכופף לקרב את האמה לזרוע. תהיה "מלחמה" בין שרירים מנוגדים אלו ולא תתבצע שום תנועה במרחב.
לפיכך, מוכנות לפעולה צריכה להיות כווץ מינימאלי של השרירים שמחזיקים אותנו כנגד כוח הכובד (כדי שלא ניפול). שרירים אלו צריכים להיות מכווצים רק כנגד כוח הכובד ולא יותר. כך אנחנו יציבים ומפעילים מינימום עבודה שרירית לשם כך. כל שאר השרירים מוכנים לביצוע כל פעולה שנדרשת. כך הגוף שלנו ביציבה נכונה.
כווץ מינימאלי זה דורש הורדת מאמצים שאינם קשורים להחזקת הגוף כנגד כוח הכובד.
תחושה זו , של העדר מאמץ, העדר התנגדות,
נשימה זורמת מתבטאת בקלילות שכל אחד יכול להבחין ביופייה.
רקדנית הרוקדת בקלילות נראית יפה ומעוררת הערצה. הסיבה לכך היא שהיא מפעילה את מינימום השרירים הנחוצים לתנועתה. אם היא הייתה מתאמצת, מפעילה הרבה שרירים שלא שייכים לתנועה, או אפילו מתנגדים לתנועתה, הריקוד היה נראה מגושם ולא אסטטי.
לפיכך,
יציבה נכונה - היא מוכנות לפעולה. אפשר לזהות אותה בתחושה פנימית של קלילות ונינוחות המתבטאת ביופי ואסטטיקה.
בשיטת פלדנקרייז לומדים להשתמש בשלד בעבודת שרירים מינימאלית, (לפי הנדרש בהתאם לפעולה) בקלילות ובהעדר מאמץ. כך אפשר ללמוד מה היא יציבה נכונה שממנה אפשר לצאת לכל פעולה שרוצים לבצע.