סיפור חיינו מורכב מהרבה תמונות ומהרבה חלקים והוא ממשיך להיווצר ולכתוב את עצמו מדי יום. ביכולתנו ליצור את תמונות חיינו כפי שהיינו רוצים שיהיו.
גיל ההתבגרות הוא התקופה המרכזית שבה אנו מתחילים לשאול את עצמנו: "מי אני"?
לאט לאט, אנו מקבלים את התשובות לכך מהחיים עצמם ומהחוויות והסערות שהמציאות מזמנת לנו. כשאנו הופכים למבוגרים טיפה יותר (אבל רק בגיל), אנו נמצאים לפעמים במקום שבו ברור לנו מאד מי אנחנו - אנו יודעים כבר מה אנחנו אוהבים, בעיקר ? מה אנחנו לא אוהבים, ואנו גם יודעים איזה תפקיד אנו ממלאים בחיים של אנשים אחרים. תחושת הידיעה הזאת ? של מי אני ? היא תחושה מאד טובה מצד אחד. ומצד שני ? יכול להיות מצב שבו נרגיש שזה לא שלם ושהיינו רוצים עוד, ואולי מה שיש כרגע לא מספיק לי עדיין ואולי ההרגשה, גם אם היא קטנה ולא תמיד אנו מתייחסים אליה, ש"זאת לא כל התמונה".
וזוהי אכן לא כל התמונה. הסיפור של החיים שלנו מורכב מהרבה מאד תמונות, מהרבה מאד חלקים, והוא ממשיך להיווצר ולכתוב את עצמו כל יום מחדש. אנו יכולים ליצור את התמונות של החיים שלנו ואנו יכולים גם בנקודות זמן שונות להסתכל על התמונות שכבר היו באופן אחר לגמרי ממה שראינו אותם בעבר.
לפעמים אנו מתבוננים בתמונות החיים שלנו כפי שהיו עד כה ומרגישים את הגוף שלנו מרגיש כ"כ הרבה תחושות. יש חלקים בגוף רכים ונעימים, הם החלקים ששמחים בתמונות מסוימות. יש חלקים בגוף שמתכווצים אחורה, הם החלקים שכואבים בתמונות מסוימות.
כאשר אנו מתבוננים בכל התמונות שלנו עד כה ואנו מאפשרים לעצמנו להיות בהבנה ובקבלה של הרעיון שאומר: "מה שהיה הוא לאו דווקא מה שיהיה" ? אנו למעשה מכירים בכך שיש לנו את יכולת הבריאה והיצירה של תמונות חיינו.
תאטרון "לב הסיפור" משתמש בטכניקות שונות ומגוונות מעולם התאטרון, היצירה, התנועה והרוח ? כי חשיפה, התנסות ותרגול הטכניקות הללו מאפשר למשתתף לא רק לראות את תמונות חייו, אלא גם לראות אותן מנקודות מבט אחרות שקודם אולי לא התגלו. כשאנחנו משתמשים בטכניקות הללו, אנו בוראים את התמונה ואנו נותנים לה קול, דמויות, צבעים, ריח ומרקם. אנו מעירים את התמונות של חיינו לחיים ומאפשרים להכל לצאת החוצה אל האור בדרך אחרת ושונה. ומבלי שנבחין בכך אולי בהתחלה, נוכל לראות כיצד אנו מגלים את עצמנו ? גם שחשבנו שאנו מכירים את עצמנו כ"כ טוב. בתאטרון "לב הסיפור" אנו חוזרים לכוח הבריאה שטמון בכל אחד ואחת מאיתנו וכוח זה הוא הכוח שמאפשר לנו לגלות עוד הרבה תמונות שמרכיבות את סיפור חיינו.
המאמר פורסם גם כאן »