הפחד הזה הוא טבעי, עם הפחד אני מרגישה רגשות שלא העזתי להרגיש קודם לכן... הפחד מעורר שאלות וספקות וגם כאן זה עניין של בחירה מה לעשות עם זה.
יש אימרה של לאו-צה:" פחד הינו תגובה טבעית להתקרבות לאמת".
ככל שהתרחקתי מעצמי התרחקתי מהאמת. מלהיות "אני".
ככל שהתקרבתי לעצמי פחדתי יותר.
אז למה הייתי צריכה להתרחק ולהיות מזויפת?
גיליתי שזה הכרחי כחלק מהתהליך שלי לגילוי עצמי: התרחקות לצורך התקרבות.
הלכתי רחוק מדיי והגעתי למחוזות לא מוכרים, לא ידועים שגרמו לי לרגעים שמחה והתרגשות, אך בעיקר להמון סבל וכאב והלכתי רחוק כדי לגעת במי שאני באמת.
מה זו אמת בכלל?!
כשגיליתי את האמת, היא כאבה לי מאוד בהתחלה ואפילו שרפה אותי במקומות בגוף שאפילו לא ידעתי שקיימים, שטעם האשליה היה נראה לרגע מתוק...ופתאום איבדתי את עצמי בין השקר לאמת. וכל מי שאיבד את עצמו פעם, יודע שיש נקודה שעליו לבחור מה לעשות...אני בחרתי.
נכון האמת כואבת ושורפת, מטלטלת ומנערת, אך אחרי שטעמתי אותה ובחרתי בה, היא הפכה להיות מתוקה ופתאום הכל נהיה לי ברור יותר ופשוט יותר.
להיות אני זה אומר עבורי לפחד הרבה ואין בזה שום דבר רע או טוב, כמו שלחיות בשקר אין זה דבר רע או טוב.
זה עניין של בחירה, של איכות חיים.
הפחד הזה הוא טבעי, עם הפחד אני מרגישה רגשות שלא העזתי להרגיש קודם לכן... הפחד מעורר שאלות וספקות וגם כאן זה עניין של בחירה מה לעשות עם זה.
ושוב פעם ברגע שבחרתי הפחד נרגע ויש גם שקט.
כשבחרתי באמת, בחרתי בי וחזרתי להיות אני משודרגת, ילדה שובבה שלפעמים פוחדת, שיודעת מי היא.
זה בסדר לפחד וזה מדהים להרגיש, כן גם את הפחד, זה עוצמתי ומדהים ולא ניתן לתיאור במילים... כי זה עבורי להיות אני.
מאחלת לכולנו להיות אנחנו
כי בעיניי זה יפה .
שבוע מוצלח ושופע
באהבה,
שירלי שיינדל
המאמר פורסם גם כאן »