דלקת היא תגובה של הגוף כחלק ממערכת החיסון. דלקת מתרחשת כאשר מערכת החיסון מזהה נזק לרקמה. לעיתים הגוף מתקשה לתקן את הנזק והדלקת עשויה להפוך כרונית.
יש מצבים אוטואמיונים שהגוף תוקף את עצמו ובחלקם עשויה להתפתח דלקת (דלקת פרקים, מחלות דלקתיות במערכת העיכול ועוד..).
הדלקת מתאפיינת בכאב חום (מכאן שמה) נפיחות ואודם. היא למעשה הרחבה של דפנו כלי הדם ויציאת תאים של מערכת החיסון לתיקון הנזק ולשדר כאב לגוף.
אנשים רוצים להפטר מהכאב ומהדלקת וכמובן שדלקת משחררת חומרים כמו ברדיקנן לתקשור עם מנגנוני הכאב קשורה לכאב, אולם עליי כמטפל תמיד לשאול את השאלה האם עליי לטפל בכאב? או בדלקת? או ברקמה הפגועה. האם עליי לנסות להאט תהליכים וזודיאליטים (המשחררים דלקת מכלי הדם ע"י הרחבתם - כלומר פרוסטגלנדינים היסטמינים ועוד..) התשובה אינה פשוטה ומשתנה ממקרה למקרה.
הדלקת והכאב חיונים לגוף ולתהליך הריפוי ולכן נשאלת השאלה אם וכיצד תרופות נוגדות דלקת נון סטרואידליות תורמות באמת לתהליך הריפוי? או האם הן מייצרות נוחות יחסית ומטפלות בסימפטומים? (לעיתים עדיף כמובן כורכום, אומגה 3, קירור חימום ותרגילי תנועה ומדיטציה שנותנים תוצאות פחות חדות אך ללא תופעות לוואי). לכן הפוקוס בטיפול אינו הדלקת או הכאב אלא הרקמות הגורמות לבעיה ולא תמיד פשוט למצוא אותן.
כמובן שישנם סוגים שונים של דלקת ואני בעיקר מפריד בין אקוטית, כרונית ואוטואמיונית. במקרים שהדלקת הינה תגובה אוטואמיונית מטפלים בדלקת ובמקביל מנסים לטפל ברקמות הפגועות ולחדש את כוח הריפוי הטבעי והעצום של הגוף. כשהדלקת כרונית מנסים מנסים לאתר את הגורם לה ע"י איתור אותו חוסר איזון מבני.
הדלקת היא חלק מתהליך הריפוי הטבעי ויש לשאול תמיד וכל פעם מחדש בטיפול האם אנו רוצים לסלק אותה? כמו כאשר יש חום סיסטמי האם אנו רוצים להוריד אותו עם אקמול? או שהוא חיוני לריפוי.
הטיפול מבוסס בחלקו על יצירת תנועתיות, זרימה ומרחב להרפיה. הרפיה הנה דרך לטפל בגוף - יש בה כוח ריפוי רב והיא לב הטיפול - הרפיה מאפשרת חידוש זרימה ושחרור סטגנציות ובכך היא מונעת ומאטה תהליכים פתולוגים על סוגיהם השונים ומחדשת את כוחה המופלא של אינטיליגנצית הגוף לרפוי עצמי. במקרים כרונים וקשים הטיפול מסייע להקל על הכאב ומפחית בצורה משמעותית את הצורך בתרופות משככות כאב ובתרופות בכלל (אלו חומרים כימים רעילים ורבות מזיקים לגופינו ובעלי תופעות לוואי נוספות שיוצרות בעיות נוספות).
יש לאתר בטיפול את אותה `רקמה מעוררת כאב`, להביא את תשומת הלב אליה וליצור `שינוי ברקמה`. הטיפול מתמקד בעיקר במבנים מיופציאלים וארטיקולרים ופועל לשפר תנועתיות וזרימה והסרת התנגדויות. הטיפול פועל גם לשיפור היחס בין המערכת הסימטטית והפאראסימפטטית על מנת לטפל ב"פיצויים" נירו ומקרו וסקולרים שהגוף יוצר כדי להתמודד עם הבעיה ולסייע לפעולת המכניזם האנטי אינפלמטורי הטבעי של הגוף ולאפשר ניקוז לימפטי טוב יותר.
בטיפול עצמו (וכתרגילים הביתה) אני משלב במידת הצורך גם טכניקות הרפיה ומדיטציה המסייעות להתמודדות עם כאב פיזיולוגי ופסיכוגני (שמקורו לא פיזי אך ביטויו כן), לריפוי, והרפיית מתחים פיזיולוגים ומנטלים.
המאמר פורסם גם כאן »