כיום, בעידן הדיגיטלי, הטכנולוגיה יוצרת חיבורים חדשים ובו בזמן יוצרת להם חסמים. אני קוראת לזה פרדוקס החיבור הדיגיטלי.
כיום, ב 2015, אני מאמינה שאנחנו בפרשת דרכים תקשורתית כבני אדם. מעולם לא יכולנו לתקשר בצורה יעילה וקלה יותר באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית, ובכל זאת בו בזמן יצרנו מחסום לחיבור אמיתי עם האנשים הסובבים אותנו. אחת הבעיות הרציניות ביותר ששמתי לב אליה בעשור האחרון היא שכתוצאה מכל הטכנולוגיה המדהימה הזו שסובבת אותנו, יכולתנו לתקשר יותר למעשה גורמת לנו להתחבר פחות. זה אתגר רציני שרבים מאיתנו עדיין לא קלטו שאנחנו מתמודדים עימו כל יום. כיום, בעידן הדיגיטלי, הטכנולוגיה יוצרת חיבורים חדשים ובו בזמן יוצרת להם חסמים. אני קוראת לזה פרדוקס החיבור הדיגיטלי.
איך משהו שהוא כל כך חשוב ליכולת שלנו לתקשר יכול להיות כזה זרז לחוסר היכולת שלנו להתחבר. שמתי לב שפרדוקס זה משתנה ומושפע בצורה שונה בתרבויות שונות. זה מרתק. בקובה לאנשים אין אינטרנט, בקושי יש טלפונים סלולריים ואין פרסום ? הם חיים ברגע, ויש להם מעט מאוד דברים חומריים. זה מחייב אותם להיות בחוץ כל הזמן ולהופיע פנים מול פנים כשהם רוצים להתחבר ולתקשר. כתוצאה מזה הם מאוד מיומנים בתקשורת ולא מפחדים להתחבר באמת. נהפוך הוא, הקובנים מניעים אחד את השני ונותנים מוטיבציה דרך חיבורים אנושיים וקסם חברתי, ולא באמצעות כסף.
טכנולוגיה מאפשרת לנו נגישות והופכת את החיים שלנו לנוחים יותר, אבל היא גם מנתקת אותנו. למרות תוחלת חיים ממוצעת שהולכת וגוברת בעולם המערבי, רבים לא רואים את אותה העלייה באיכות הכוללת של חייהם, או רמת האושר האמיתי שלהם. מבחינה סטטיסטית, אנחנו יודעים שכיום, רמת הגירושים והפרידה היא ברמה הגבוהה ביותר ואנשים הרבה יותר לא מרוצים מאי פעם מעבודתם וחייהם. אפילו הדור הצעיר ביותר מרגיש יותר בנוח להתחבר אחד לשני דרך הצ`טים. יותר ויותר הורים מתקשרים עם ילדיהם דרך טלפונים סלולריים, במקום דרך אינטראקציות חיות ואישיות. וזה אם הילד שלכם בכלל אישר אתכם כחברים בפייסבוק.
עד 5 אחרי הצהריים היום, יותר מ 140 ביליון אימיילים ישלחו בצפון אמריקה ב 24 שעות בלבד. רוב האימיילים האלו יפורשו לחלוטין על ידי מי שבסופו של דבר יקרא אותם. ביטוי הרגש יכול לעיתים קרובות מדי להיות מופחת לאייקון של רגשות בהודעת טקסט. ולכן אנחנו נכשלים מלממש את הקסם החברתי שלנו בצורה אפקטיבית, ולהתחבר באמת.
בעסקים ? הרבה מאבדים את החום שלהם ואו שהם מתנתקים רגשית או שהם פשוט חוסמים. יש גם את אלו שחסר להם הביטחון העצמי והם מתקשים להאמין בעצמם. נשים בעמדות מפתח מובילות בעיקר כמו גברים ? ממקום אגרסיבי ? במקום מנשיות אסרטיבית. הרבה פעמים אנחנו לא חווים דברים ברגע ופשוט לא נמצאים שם רגשית. החיים הפכו לכל כך מקוטעים שהרבה סובלים מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, ולא מצליחים לשמור על מיקוד. בעידן הטכנולוגי החדש אנחנו מופגזים יומיומית בהודעות ומסרים פרסומיים באמצעות כל מדיום אפשרי. אנשים פשוט ברוויה. ההערכה היא שבשנות ה 70 היינו חשופים לכ 500 מודעות ביום ועכשיו בערך לכ 5000 ביום. זה אפילו יכול להגיע עד ל 20,000 הודעות ביום במקומות מסוימים. המוח האנושי לא מסוגל לעכל כל כך הרבה אינפורמציה. אין לנו קיבולת רגשית כדי לעכל את כל מה שמולנו. אין פשוט מקום לנשום. אז איך אנחנו יכולים להתחבר?
בו זמנית הבעיה שעומדת מולנו היא ? כיצד לעמעם את האורות וליצור את אפקט הספוטלייט עלינו ועל מה שאנחנו מציעים, למרות כל העומס והרעש. במילים אחרות: טכנולוגיה היא כרגע האויב של הקסם החברתי.
לא ניתן ליישם ולא ניתן לחוות קסם חברתי בשום מדיום חוץ ממעורבות אנושית אישית. אם אתם רוצים באמת להתחבר לכוח של הקסם החברתי שלכם. הפתרון הוא פשוט וברור: נתקו את עצמכם מלתקשר דרך טכנולוגיה, בכל דרך אפשרית, במערכות היחסים שבאמת חשובות לכם. כמובן, שאני מבינה לחלוטין שזה לא כזה פשוט, אבל אני מייעצת להרבה מהלקוחות שלי להתנתק מטכנולוגיה לפחות לשעה שעתיים כל יום בזמן שאתם ערים, או אפילו לסופ"ש. אתם יכולים להסיר את המחסומים שהטכנולוגיה יוצרת לכם בחיים על ידי זה שתסרבו לתת לה להכתיב לכם את 100% מהשעות שבהם אתם ערים. זה עד כדי כך פשוט.
מה שאני מאתגרת לעיתים תכופות את הלקוחות שלי לעשות זה ניסיון פשוט: במשך 7 ימים רצופים, השתמשו באימייל וטקסטים בתור כלי אישור בלבד, לא ככלי תקשורת. במשך 7 ימים, רק תאשרו אינפורמציה חשובה ופרטים... בשביל כל השאר, הרימו את הטלפון, לכו לתא או השולחן הקרוב של הקולגה שלכם, והבטיחו שאיזשהו חיבור אמיתי מתקיים בינכם. אני מבטיחה לכם, שזה יהיה אחד השבועות המשמעותיים ביותר בחיים הבוגרים שלכם, אם באמת תצליחו.
המאמר מופיע גם כאן