לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

לחלום, להעז ולממש ללא פרפקציוניזם



השאיפה לשלמות מעכבת אותנו מלהתחיל דברים חדשים, מפריעה להנות מתהליך היצירה, ומקשה עלינו לשחרר, את כל יצירות חיינו

פרפקציוניזם ? שאיפה לשלמות היא אחד המעכבים המשמעותיים בחיי יצירה ובחיים בכלל. בסדנת דרך האמן אותה אני מנחה, אני נתקלת שוב ושוב באנשים מוכשרים שמפריעים לעצמם לממש את חלומות חייהם. הם לא תמיד יקראו לזה פרפקציוניזם. הגדרות נפוצות יותר הן :חוסר מוכנות, תנאים לא מתאימים, צורך להיות מקורי, לקלוע לטעם הקהל, להתפרנס ועוד שפע סיבות. בבסיס כל ההסברים הללו, נמצאת בעיני השאיפה המסרסת לשלמות. היצירה נמצאת כאן ועכשיו. אין צורך להמציא, לחפש אותה, או לחכות למוזה שמימית, רק לתת ליצירה להיות, להתבטא דרכנו.

מיוחסת למיכאלאנג`לו האמירה שהוא לא פיסל את דוד, אלא רק שחרר אותו מגוש השיש שבו הוא היה כלוא. חיי הגשמה מתרחשים בתוך האיזון בין ביטוי הקולות הפנימיים ובין הסכמה להיות מוזנים מהעולם שמספק לנו בכל רגע חומרי גלם ליצירה. אנחנו קולטים את החומרים, מעבירים אותם דרך הפילטרים הכל כך אישיים שלנו, מבטאים אותם החוצה, וקולטים חומרים נוספים. זרם אין סופי של קבלה ונתינה שעובר את העיבוד האותנטי והאינדבידואלי שלנו ומובע כיצירה.

לתהליך הפשוט והטבעי הזה, אנחנו נוטים להפריע בשל פחדים וחסימות שנוצרו בשלבים שונים בחיים. שאיפה לשלמות היא אחת הדרכים ויכולה להתבטא בשלוש רמות:

1. אי מימש כי התנאים לא הבשילו או לחילופין אנחנו עוד לא מוכנים. הרמה הזו היא הבעייתית ביותר וגורמת לאנשים לחכות חיים שלמים עם שלל סיבות אמיתיות: עוד אין לי מספיק כסף, עוד לא הוכחתי את עצמי בעבודה, הילדים עוד לא עזבו את הבית, הם עזבו את הבית ועוד לא התרגלתי, לא עזבתי את בית ההורים וכו. הבשורה העצובה היא שהמכשולים הללו לא יגמרו לעולם. תמיד יהיה משהו שבו אפשר להאחז ולספר שאחרי שהוא "יסתדר", נוכל באמת לחיות את החיים, או לממש את הפרויקט הבא שמדליק אותנו. הבשורה הטובה היא ההבנה שאלה רק תרוצים שמסתירים סט שלם של פחדים, וכשמזהים ועוקפים אותם, ניתן לצאת לדרך ממש בכל רגע.

אצל מטפלים אלטרנטיביים, אומנים ועוסקים במקצועות שמטבעם מתפתחים כל הזמן, מופיעה באותו הקשר הסיבה: "אני עוד לא יודע/ת מספיק". אני כמובן לא מעודדת הפיכה לגורו אחרי קורס של שישי שבת, בלי ידע ובלי הפנמה. אני מתייחסת לקיצוניות השניה, והשכיחה, של מי שנמצאים תקופה בתהליכי לימוד ועיבוד ומוכנים לגמרי לעבור לשלב הבא, שלב המימוש. ההתפתחות בתחומים הללו נמשכת לעולם ואין רגע שבו באמת תדעו "מספיק". ועדיין, חלק חשוב של למידה והתמקצעות, יכול לקרות רק דרך קפיצה למים הקרים של מימוש, לכור ההיתוך שבו מתחיל מסע חדש ומרתק שלא יכול להתרחש כל עוד הדברים נשארים ברמה התאורטית.

המשפט שאני מציעה להזכר בו, כמוטו שמאפשר לצלוח עוד ועוד התנסויות חדשות הוא: "כל סיכון הוא סיכוי".

כמובן שהכוונה אינה לסיכוני חיים או סיכונים כספיים כבדים. המשפט הזה נועד לעקוף את הפחד להכשל, להתבזות "לבזבז" חלומות וכו. כשמוכנים לקחת את הסיכון יקרה אחד משני הדברים: סביר להניח שתתחילו להתקדם ולממש, ובהדרגה תהיו טובים, מקצועיים ומצליחים יותר, והתרוצים שבדרך יתפוגגו להם (עד האתגר הבא). האפשרות הפחות טובה היא שהפרוייקט לא יתרומם, וגם האפשרות הזו היא הצלחה. אז, תוכלו לשחרר אותו מ"רשימת ההמתנה" הפנימית, ללמוד מהטעויות, להכיר את עצמכם יותר ולקפוץ להתנסות הבאה. אתם כבר יודעים איך עושים את זה. הסיכון הכי גדול בחיים הוא שלא לקחת סיכונים, זה משאיר אותנו במקום סטטי, שקובר תחתיו את שברי חלומותינו.

2. החסימה השניה של מפלצת הפרפקציוניזם היא בתוך תהליך יצירתי, כשאנחנו מוחקים ומתקנים ומוסיפים ומורידים. אנחנו לא מאפשרים ליצירה לנבוע מתוכנו בחופשיות, מתוך פזילה לטעם הקהל, רצון שיהיה מוצלח, שיבינו אותנו, שיהיה מושלם. יצירה כזו נדונה להיות חסרת אנרגיה וחיות יצירתית והיא מייגעת גם את העוסק בה וגם את מי שאמורים להנות מהתוצאה הסופית, אותם נסתרים או גלויים שכל כך רצינו לקלוע לטעמם.

אני זוכרת את עצמי כותבת כתבות, ובחלק מהן, מחפשת את הפתיחה הנכונה, מתקנת שגיאות כתיב שקופצות, רוצה להיות ברורה ומדוייקת לקוראים שלי, וככל שהזמן מתארך, המוזה מתרחקת לה עוד ועוד.

הדרך לעקוף את החוויה הזו, פשוטה להפליא: להתחיל מהמקום הראשון שעולה לנו מהבטן, ולתת ליצירה לשטוף, מבלי לעצור, ומבלי לתקן. כשהיא מסתיימת, תנו לעצמכם כמה שעות או ימים ואז תקנו, אם צריך. בדרך כלל כשהיצירה נובעת בדרך כזו, יהיו בה מעט מאד תיקונים, משפטי הפתיחה יווצרו מעצמם, וכל אות או קו, ינחתו במקומם הטבעי. זה נכון לכתיבה, ציור, ריקוד, פיסול, תוכנית עסקית, רעיון, מערכת יחסים, כל דבר שעולה בדעתכם, תנו להם לזרום בקצב הטבעי שלהם, בלי להפריע ולהתערב. אימון ואמון בדרך הזו מאפשרים לזרם תודעה חופשי לנבוע מתוכנו והצנזורים המפריעים משתתקים להם. יצירה אותנטית וספונטנית שמרגשת את בעליה מעבירה קשת של רגשות ותחושות עוצמתיים גם הלאה.

3. מקום נוסף שבו פוגשים פרפקציוניזם הוא בנקודת השחרור, הזמן בו היצירה אמורה להיוולד לעולם, והצנזור הפנימי מבשר לנו שהיא עדין לא גמורה. יש יצירות נפלאות, תוכניות נהדרות, ציורים מרהיבים והמון אוצרות שקבורים במגירות, לפעמים עשרות שנים, כי הן עדין לא גמורות.

התסכול הזה הוא גם מנת חלקם של מי ש"נאלצים" לשחרר את היצירה, קודם שהיא באמת הבשילה לתחושתם. כעיתונאית שתלויה בדד ליין, הכרתי היטב את החוויה הזו. ראיינתי המון אנשים, עבדתי ימים ולעיתים שבועות, ותמיד, אבל תמיד, התחושה המאכזבת שאם רק היה לי עוד יום אחד, זה היה יוצא באמת טוב. הכתבות התפרסמו, והן תמיד היו טובות, אבל החוסר ביום הנוסף, תמיד העיב על תחושת הסיפוק.

המהפכה שלי בהקשר הזה, התרחשה בעזרת משפט אחד קטן מתוך הספר דרך האמן של ג`וליה קמרון שאומר: "ציור לעולם אינו מסתיים, הוא פשוט עוצר בנקודה מעניינת". האמירה הזו אפשרה לי, ולרבים אחרים, להבין שאין נקודת סיום ליצירה, היא לעולם לא נגמרת, אבל באיזה שהיא נקודה מעניינת, היא עוצרת, נולדת לעולם, ומפנה מקום לבאה אחריה. אני מכירה באופן אישי רבים שמתוך ההבנה הזו יכלו לאמר: הציור הזה באמת מעניין כאן, עצרו, חתמו עליו ושיחררו אותו, או כאלה ששלחו את הספר שלהם להוצאה לאור, מתוך ידיעה שיש להם עוד הרבה מה להגיד, אבל זו נקודה מעניינת לעצור בה, להביא את הדברים לידי פרסום, ולהמשיך הלאה, לפסגה הבאה.

כמי שחיה חיי יצירה מלאים ורב תחומיים, אני פוגשת בעצמי את כל הרמות של הפרפקציוניזם, ומתגברת עליהם בעזרת משפטי המפתח "קוטלי הפרפקציוניזם" שהזכרתי קודם.

משפט חזק נוסף שמאפשר לי חיבור תמידי לאש היצירתית הוא : "זה לא חייב להיות מושלם, זה צריך להיות כייף". ההבנה שהדברים לא צריכים להיות מושלמים, או אפילו טובים בהתחלה, מאפשר להתחיל המון פרוייקטים ולהתנסות בדברים חדשים אך ורק מתוך כוונה להנות מהם. הפנמה ורענון של המשפט הגאוני הזה מאפשר זיהוי של החלומות מתוך אומץ וחוצפה לזרוק לחלל העולם רעיונות שהצנזור הפנימי נוהג לפסול אם רק מקשיבים לו. הוא מאפשר התלהבות וקפיצה למים מתוך הידיעה המרגיעה שאין ציפיה למושלמות או להוכחות, והוא מייצר שמחה לאורך כל הדרך, כי זו המחוייבות היחידה, להיות בכיף עם הדברים.

בעזרת המשפט הזה אנשים העזו לראשונה לנאום בפני קהל, ליצור מופע, לכתוב את הספר שלהם, ליזום מפגש עם בן זוג פוטנציאלי, ליצור פסל, להקים עסק חדש ועוד אין ספור סיפורים מרגשים. מישהי סיפרה לי שהחליטה להכנס להריון מתוך הבנה שהיא לא אמורה להמתין עוד לתנאים המושלמים ולכך שתדע להיות אמא מושלמת..
המאמר מופיע במקור גם כאן

המאמר פורסם גם כאן »

מיכל גזית מיכל גזית ? מנחת סדנאות "דרך האמן" לפיתוח וביטוי של היצירתיות בכל התחומים, יועצת פסיכו-אסטרולוגית, עיתונאית וכותבת. טל: 03-6476495

כל המאמרים של מיכל גזית:

יחסים עם אנשים, קריירה וכסף מגיעים לנקודת רתיחה

יחסים עם אנשים, קריירה ו

ונוס ברטרו באפקט גדי- תהליך ששיאו מאמצע דצמבר עד סוף ינואר מזמין לעדכן את האני מאמין שלנו ולדבר אותו. הבקשה היא לזהות מה עובד ונכון, ומה לא ומזמין שחרור מיידי.» מאת מיכל גזית

ונוס ברטרו ממאי עד יוני, טרנספורמציה ביחסים

ונוס ברטרו ממאי עד יוני,

סודות שנחשפים, שינויים בקוד התקשורת, שינוי ביחסים עם אנשים (במיוחד אחים) עם כסף, עם יצירה, תהליך של פעם בשנה וחצי שמבקש שינויי עומק בבחירות שלנו» מאת מיכל גזית

NULL

NULL

NULL» מאת מיכל גזית

NULL

NULL

» מאת מיכל גזית

מדורת השבט

מדורת השבט

החוויה השבטית חיה בזיכרון הלא מודע ומעוררת געגוע תמידי לקולקטיב תומך. ככל שהמעגלים סביבנו רחבים ומחבקים יותר, קל לנו יותר להגשים את מי שאנחנו» מאת מיכל גזית

מדורת השבט

מדורת השבט

» מאת מיכל גזית

הגוף יודע את כל האמת

הגוף יודע את כל האמת

כשהגוף בנינוחות וחיוניות אנחנו כנראה במקום נכון ובחיבור הרמוני עם מי שאתנו. כשהגוף מכווץ הוא מאותת שמשהו לא תקין, שיש דיסהרמוניה בין מה שנאמר ומה שבאמת קורה.» מאת מיכל גזית

הגוף יודע את כל האמת

הגוף יודע את כל האמת

» מאת מיכל גזית

כשחייב לקרות שינוי.

כשחייב לקרות שינוי.

שינוי יכול לקרות כי הטוב קורא לנו, או כי הרע בלתי אפשרי יותר, אנחנו מגדילים את הטוב או את הרע בהתאם למה שאנחנו מכירים מעצמנו שמניע אותנו.» מאת מיכל גזית

כשחייב לקרות שינוי.

כשחייב לקרות שינוי.

» מאת מיכל גזית

שחרור האחזות

שחרור האחזות

ברגע של ויתור שחררתי את תנועת הלפיתה וכל מה שלא היה אמיתי נשמט, אז יכולתי להתגלות בפני אלוהים ואדם בדיוק כמו שאני וניסים החלו לקרות» מאת מיכל גזית

שחרור האחזות

שחרור האחזות

» מאת מיכל גזית

איך זה שבחרתי בחיים של אי ודאות?

איך זה שבחרתי בחיים של א

אין ברירה אלא לסמוך, לאסוף את כל הכוחות והידע כדי להקשיב לבטן, ומצד שני, לוותר על השליטה והאחיזה, ופשוט לקפוץ שוב, למעלה. כי אחרת, זו לא תהיה אני.» מאת מיכל גזית

על אגואיזם בריא ונתינה נקיה

על אגואיזם בריא ונתינה נ

למה אני לא רוצה שיעשו בשבילי דברים שצריך ונכון» מאת מיכל גזית

לגייס את צירופי המקרים לטובת החלומות הכי

לגייס את צירופי המקרים ל

איך למצוא בית בתל אביב במחיר מצוין, את הזוגיות האידיאלית, את העבודה שתבטא את כל מי שאנחנו, את המשכורות שאנחנו רוצים להרוויח. » מאת מיכל גזית

רק בשביל לקבל חיבוק

רק בשביל לקבל חיבוק

חיבוק הוא רגע של מיזוג, חיבור עם האחר, העצמת האנרגיה של האחד בעוצמות שהן שהיא הרבה יותר ממכפלת מספר המשתתפים בחיבוק. ברגעים האלה של האיחוד, משהו ממני נשאר אתך.» מאת מיכל גזית

רק בשביל לקבל חיבוק

רק בשביל לקבל חיבוק

» מאת מיכל גזית

חיבור לילד הפנימי באמצעות מוח ימין

חיבור לילד הפנימי באמצעו

יש בנו ילד נצחי שרוצה לפרוץ את גבולות הביקורת וההגיון ולחזור אל חיינו. טכניקת ציור וכתיבה ביד הלא חזקה מאפשרת מפגש מפרה ומרפא עם הילדותיות והיצירתיות שבתוכנו.» מאת מיכל גזית

יצירה כדרך חיים

יצירה כדרך חיים

ג`וליה קמרון, יוצרת רב תחומית עברה מסלול חיים מפותל תוך חיפוש נתיבי היצירה שלה. היא כבשה פסגות מרשימות, אבל גם נפלה לתהומות מפחידים.» מאת מיכל גזית

יצירה כדרך חיים

יצירה כדרך חיים

» מאת מיכל גזית

ביקורת קטלנית

ביקורת קטלנית

היא מרעילה, היא חוסמת, וקשה להתעלם ממנה. על יצירה בצל הביקורת, והדרכים לעטות עור של פיל בדרך מן המקלדת לדבר המבקר.» מאת מיכל גזית

ביקורת קטלנית

ביקורת קטלנית

» מאת מיכל גזית

הפחד מהצלחה ? תקרת הזכוכית שלנו

הפחד מהצלחה ? תקרת הזכוכ

הפחד מהצלחה ? תקרת הזכוכית שלנו כולנו רוצים להצליח, אבל פוחדים, להרגיז אחרים, להסתכן באהבה, לאבד את מה שיש גם אם הוא בלתי מספק, להיות בודדים בצמרתליפול מגבהים» מאת מיכל גזית

פרפרי היצירה

פרפרי היצירה

יצירה היא תמיד בריאה של עולם חדש ולא ידוע וככזו היא מעלה פחדים, חסמים והתרגשות גדולה» מאת מיכל גזית

פרפרי היצירה

פרפרי היצירה

» מאת מיכל גזית

כל הפעילויות של מיכל גזית:

הפנינג צבע על בדי ענק לילדים והורים

הפנינג צבע עם מיכל גזית

חגיגה של חיבור, התרגשות וכייף ענק, בימי שישי שבת וחג. יהיו בדים ענקיים, המון צבע, טרמפולינות תנועה וחגיגה של יציאה מהקווים והמסגרות.» עם מיכל גזית

דרך האמן בסדנת זום פורצת גבולות

דרך האמן חיבור ליצירתיות

"דרך האמן" לחיבור למוזה ולתשוקה היצירתית בכל תחומי החיים» עם מיכל גזית

שני
דרך האמן בסדנת זום פורצת גבולות

דרך האמן חיבור ליצירתיות

עם: מיכל גזית

מתי: שני

דרך האמן עם מיכל גזית בסדנת עומק תהליכית

דרך האמן עם מיכל גזית

דרך האמן בסדנא המלאה והתהליכית לשינוי עומק משמעותי. שישה מפגשים למעבר דרך חסמי יצירה, וחיבור לחלומות. מתחייבים לדרך, מתחייבים לתוצאות» עם מיכל גזית

ראשון
דרך האמן עם מיכל גזית בסדנת עומק תהליכית

דרך האמן עם מיכל גזית

עם: מיכל גזית

מתי: ראשון

יעוץ דרך פסיכו-אסטרולוגיה וכלים נוספים

יעוץ אישי לזמני שינוי

מפגש אבחון ותהליכי ליווי לזמנים של שינוי והתחדשות דרך פסיכו אסטרולוגיה בשילוב עם כלים נוספים» עם מיכל גזית

כל השבוע-שלישי
יעוץ דרך פסיכו-אסטרולוגיה וכלים נוספים

יעוץ אישי לזמני שינוי

עם: מיכל גזית

מתי: כל השבוע-שלישי

שיתוף חברים
עם : מיכל גזית