מאז ומעולם בכל מקום ותרבות, ידעו בני האדם לרפא בעזרת ריקוד. שיטת האקספרסיון פרימיטיב, מעגנת בתוכה אלמנטים חשובים של ריפוי קבוצתי דרך קצב, תנועה, טראנס וקול.
האם אפשר לרפא בעזרת ריקוד ??
מאז ומעולם בכל מקום ותרבות, ידעו בני האדם לרפא בעזרת ריקוד. החל מן התקופה הפרהיסטורית השתמש האדם בריקוד בכל מפגש קהילתי ועבודה עם כניסה למצבי טראנס. גם היום ניתן לראות התקהלויות כאלה לדוגמא: שמאניזם, ריקודים סופיים, וריקודים חסידיים. הטראנס הינו מצב פיסיולוגי ומנטאלי המאפשר שילוב בין ממדי הקיום השונים - הפיזי, הנפשי, הרוחני והחברתי. שילוב זה מקובל גם על ידי ארגון הבריאות העולמי כבסיס להגדרת הבריאות, המושתתת על איזון בין המימדים הללו.
הריפוי המסורתי תוך כדי תנועה הוא עתיק יומין ואוניברסאלי. בחברות המסורתיות ניתן היה למצוא ריטואלים בהם הכפר כולו, מלווה את החולים בטקסי ריפוי בזמן החגיגה או הפסטיבל. בימינו עדיין קיימים טקסים כמו הטרנטלה בדרום איטליה, הריקוד סביב קברי צדיקים ביהדות, באפריקה ובדרום אמריקה - טקסים בהם המרפאים המסורתיים משתמשים בריקודים הגורמים לטראנס. הריקודים נשתמרו במשך הדורות ומתגלים כיעילים גם היום.
המציאות בה החברה האנושית לאורך דורות רבים ממשיכה לראות בריקוד ובטראנס כוח מרפא, מלמדת על יעילותו של הריקוד ומעלה את הצורך לחבר בינו לבין הטיפול הנפשי המודרני. במחצית השנייה של המאה ה-20 הורחב הטיפול הנפשי הקלאסי בחברה המערבית המודרנית, משיחות בקליניקה מוגנת גם אל תחומי תנועת הגוף, האמנות והמרחב הקבוצתי מחוץ לקליניקה. עד אז, במשך כ- 500 שנה מאז ימי הביניים, אפשר לראות דרגות שונות של דיכוי ביטויים גופניים, מיניות, תנועה ושל מגוון ביטויים ליבידינאליים בהתנהגות האנושית. דיכוי תרבותי זה היה מכוון בעיקרו על ידי ההגמוניה הדתית השלטת.
גישת האקספרסיון פרימיטיב / "המבע הראשוני" טוענת, שהנוקשות וחוסר המודעות לגוף הם תולדה של 500 שנות דיכוי אלה. הגישה מציגה דרך לשחרור מסממני הדיכוי באמצעות שילוב של קצב, תנועה וקול. בכך מציעה הגישה מענה לצורך האנושי להשתחרר בעזרת הריקוד.