מקור המילים..
"צ??יץ" = "פ?ר?ח"
כפי שנכתב אז בי?ש??ע?י?הו? מ`,
"י?ב?ש? ח?צ?יר נ?ב?ל צ?יץ"
ונכון ליום הזה משמעות המילה צ?יץ היא פ?ר?ח.
"ע?ל?פ??ה" = "חלש"
א?ס?ב??ר?א מ?ד??ע?ת??י:
אם נפנה אל ספרי הנ?ב?יא?ים,
המילה "ע?ל?פ??ה" מופיעה רק פעם אחת בספר י?ח?ז?ק?אל ל"א פסוק ט"ו:
"כ??ה א?מ?ר א?ד?נ?י י?ה?ו?ה ב??יו?ם ר?ד?ת?ו? ש??או?ל?ה ה?א?ב?ל?ת??י כ??ס??ת?י ע?ל?יו א?ת ת??הו?ם ו?א?מ?נ?ע נ?ה?רו?ת?יה? ו?י??כ??ל?או? מ?י?ם ר?ב??ים ו?א?ק?ד??ר ע?ל?יו ל?ב?נו?ן ו?כׇל ע?צ?י ה?ש???ד?ה ע?ל?יו ע?ל?פ??ה"
במילים "ר?ד?ת?ו? ש??או?ל?ה ה?א?ב?ל?ת??י"
ניתן להסיק שהמשמעות היא לא?ב?ל, א?ב?ל כ??ב?ד.
אפילו העצים והפרחים וכל "ע?צ?י ה?ש???ד?ה"
יהיו בא?ב?ל עמוק, כאשר ראשיהם מוטים מ?ט??ה
כאדם שנמצא בא?ב?ל כ??ב?ד וראשו אל הא?ד?מ?ה.
על כן "ע?ל?פ??ה",
כמי שרואה פ?ר?ח, שראשו מ?ט??ה בעילפון
ויאמר שוודאי חסרים לו מים או שמש ..
ובמקרה שלנו.. ח?ס?ר?ה הרו?ח?נ?י?ו?ת או א?ב?ל כ??ב?ד.
חז"ל:
רש"י: עליו עולפה ? כאדם שמתעלף ורוחו פורחת
לקח טוב: ונתעלפה, וכמעט שפרחה נשמתה
ר? אליעזר: עלפה ? מצמאון מים.
רד"ק: עלפה ? שם תאר מן ויתעלף ת??ת?ע?ל??פ?נ?ה
מצודת דוד- עליו עולפה ? בעבור מפלתו נתעלפה כל אחת מהעצים לגודל החרדה ולפי שהמשילו לארז אמר שעצי הלבנון התאבלו עליו ורצה לומר כל שריו וגבוריו התאבלו על מפלתו.
"צ??יץ ע?ל?פ??ה" בכתיבת ח.נ.ביאליק,
כוונתו כפ?ר?ח חלש, ללא מים, על סף הע?ל??פו?ן.
הסבר נוסף ניתן למצוא באתר האקמיה ללשון העברית
בלשון ע?ד?ר ע?ל?פ??ה ועל ביאור מילות שירו של שאול טשרניחובסקי
ואוסיף עוד מ?ד??ע?ת??י:
בשירו "ש??יר?ת י?ש??ר?א?ל", חיים נחמן ביאליק,
רצה לאמר במילים האלו:
"כ??י מ?ה?ש???יר י?ש??ר?א?ל ב??ג?ו?ל?ה ? צ?יץ י?ב?ש?, צ?יץ ע?ל?פ??ה"
שהיא הת?ו?ר?ה!
ש??יר ישראל = ש??יר?ת ישראל, שהיא הת?ו?ר?ה.
כפי שכתוב בדברים ל"ב:מ"ד:
"ו?י??ב?א מ?ש??ה ו?י?ד?ב??ר א?ת כׇ?ל ד??ב?ר?י ה?ש???יר?ה ה?ז??את"
רצה לאמר:
עם י?ש??ר?א?ל ללא ת?ו?ר?ה = ע?צ?יץ פ?ר?ח שלא הושקה