"הכלי" שיש לנו הוא כ"כ פשוט וקיים אצל כל אחד- וזה הגוף שלנו.
האם שמת לב שכל מה שקורה לנו בחיים עובר דרך הגוף ומופעל מתוכנו?
רק צריך לדעת איך לתפעל ולתחזק את המכונה הזו...
מקצוע שהוא גם דרך חיים
מעשה באשה נחמדה וסקרנית, אשר הגיעה ליום פתוח שערכנו לא מזמן במרכז למודעות הגוף ואורח חיים, ותפסה אותי לשיחה. היא סיפרה לי על מדריך שעובד במרכז ספלטר, שאיבחן את שפת גופה בצורה מדהימה ולאחר מכן יצא איתה למסע דרך כפות רגליה, שטובי המאבחנים עוד לא סיפרו לה. היא טענה שיש דברים שלא הייתה מעיזה להגיד לעצמה מול המראה והנה המנחה שישב בנינוחות , ונהנה לאחוז בכפות רגליה סיפר ודיבר בקורות חייה.
`זה היה מדהים` סיפרה, התרגשה למשך כמה ימים והייתה חייבת לפגוש אותי כדי לשתף בחויה.
דברנו בינינו וסיפרתי לה שזה אחד הדברים המדהימים שקרו לי בחיים - ללמד אנשים את המקצוע המיוחד בו אני עוסקת כל-כך הרבה שנים.
`ומה את חושבת שצריך עבור המקצוע הזה`, שאלתי? היא מייד אמרה `תואר שני בפסיכולוגיה ולימודי רפואה`. `לא` עניתי לה, `כלל וכלל לא, צריך רק לאהוב אנשים ולהיות סקרנים. זה מקצוע שכל אחד יכול להתפתח בדרך שלו, רק בתנאי שיסכים להסתקרן ולרצות לראות אוכלוסיה מכל הגילאים וכמה שיותר. `זהו מקצוע של הרפתקנות, לא חשוב עם כמה אנשים נתראה ביום,
כל אדם הוא התחלת מסע מחדש... החל מנגיעה בחוויות הקשורות להיסטוריה של אותו אדם, ועד להתנהלות היומיומית שלו כשהמטרה היא מימוש והעצמת היכולת האישית שלו.
`"הכלי" שיש לנו כל-כך פשוט, וקיים אצל כל אחד - וזה הגוף שלנו. האם שמת לב שכל מה שקורה לנו בחיים עובר דרך הגוף ומופעל מתוכנו? כל מה שלמדנו נמצא תחום בגופנו, אנחנו רק צריכם לדעת כיצד לתפעל את המכונה הכל-כך חכמה ואולי ההחכמה ביותר, שהיא הגוף שלנו. האם את יודעת שלכל אחד מאיתנו יש צבעים שונים בכפות הרגליים, קווים, טקסטורה שונה, רטיבות או יובש וכל דבר כזה הוא סיפור שלם על חייו של האדם`.
`ואיך ומתי לומדים?` שאלה, `הלימודים נלמדים במסגרת של יום לימודים מרוכז בשבוע במשך שנת לימודים שלמה, למשך שלוש שנים`.
`מרשים למדי` פלטה, `זה אומר שאפשר גם לעבוד וגם ללמוד?`
`נכון` עניתי, `אפשר לעבוד בכל מקצוע ולהקצות יום בשבוע עבור לימודים, איזה בוס לא ייתן לך לעשות כך?` עניתי, `ויותר מזה, תלמידים שעומדים בדרישות התעודה יכולים לעבוד תמורת כסף ברגע שקבלו תעודה, וכך מחזירים מהר מאד את כספי הלימודים`.
`אז איך זה שאת שומרת על מקום כל-כך אינטימי?` הוסיפה ושאלה,
`בגלל אווירת הלמידה האישית שלנו. הלימודים באים ממקום של כבוד האדם וצניעותו, ובכדי להגיע לכל תלמיד אני חייבת לשמור על קבוצות קטנות ואווירה נוחה, כי רק מהמקום הזה אפשר לשאול שאלות ולהעיז להיות אחד כמו כל התלמידים`.
`אני רואה במרכז שלך טיילת של אנשים מחייכים, הכיצד?`
`הביטי על גופם` אמרתי לה, `תפקידנו לגעת בחיים של אותם אנשים הבאים אלינו, ברגע שהם לומדים לשנות משהו דרך אותה מכונה חכמה (הגוף), הם מרגישים אחרת.
`אם את הגעת לאיבחון עם עייפות וחוסר חשק ללכת לעבוד והמנחה שלך הראה לך איך את קמה בבוקר והולכת לישון בערב באווירה של עייפות ולא בא לי, הגוף שלך כל היום באותה אווירה... איך אפשר לצחוק ולחייך מהמקום הזה? וכפי שאמר לך, הרי שברת את רגלך במדבר יהודה ומאז ירד כל מצב הרוח, וברגע שזיהית את הקשר ומה מסתתר מאחורי זה (וכפי שסיפרת לי הייתה שם בושה מהנפילה ועלבון מצחוקם של חברייך) ומאז התחלת להסתגר בביתך. רק לזהות את הסיפור כבר עשה לך שינוי, תארי לך איזה שינוי תעברי כשתתחילי לבוא לתהליך של פגישה בשבוע, בה תקבלי עבודה במגע ותלמדי לזהות מחדש את החיות שיש בך`
סיכמנו את שיחתנו בבקשה לפנות עבורה מקום אצל אחד המדריכים שלנו.
`לשמור לך מקום לאחת הסדנאות או ללימודים?` שאלתי, ונעניתי בחיוך רחב.
המאמר פורסם גם כאן »