הכול בתנועה, החלל, כדור הארץ, מחזור הדם, המטבוליזם של התא והחלקיקים הכי קטנים: האטומים. החיים הם תנועה מתמדת. כל מה שאנו עוצרים, בולמים וכובשים - מתוך הרגל ולא מתוך בחירה – מפסיק להיות חלק מהתנועה הזו ויוצר תקיעות. תקיעות זו מתגלגלת ומתגלמת בגוף:
המערכת שלנו בנויה באופן גמיש, נע ומתהווה כל הזמן. כל המערכת שלנו, הפיסית והאנרגטית נמצאת בתנועה מתמדת. הכול בתנועה, החלל, כדור הארץ, מחזור הדם, המטבוליזם של התא והחלקיקים הכי קטנים: האטומים. החיים הם תנועה מתמדת. כל מה שאנו עוצרים, בולמים וכובשים - מתוך הרגל ולא מתוך בחירה – מפסיק להיות חלק מהתנועה הזו ויוצר תקיעות. תקיעות זו מתגלגלת ומתגלמת בגוף: לפעמים כחצ`קון, לפעמים כשפעת ולפעמים כעומס ושריון שרירי.
בריאות משמעה זרימה והתחדשות. התנועה הפיסית גורמת לתנועה אנרגטית ורגשית. אנו זקוקים לתנועה זו בכדי לחוות, ללמוד ולשחרר את אותן סטגנציות. התקיעויות הללו, כביטויים בגוף, הן לרוב רגשות ותחושות שלא מצאו מקום לביטוי. כל רגש, תחושה ומחשבה מעולמנו הפנימי מבקשים לצאת לאור, להיות נראים, לקבל הכרה. העולם הפנימי המופשט מבקש ל"התלבש" ולהיות מגולם ומוגשם בעולמנו הפיסי. זה הטבע שלנו וזה אחד המפתחות והיכולות העיקריות שלנו שהופכות להגשמה ויצירה כאשר הם מתועלות נכון.
במידה ויש חלקים שאנו תופסים כשליליים (למי אין?!) – רגשות שאנו מדחיקים או מתביישים בהם, מפחדים לחוות אותם או להראותם- הם מוצאים בחכמה רבה את דרכם היצירתית להתגלות ולהתבטא. הגוף מבקש לשחרר לחופשי ולתקשר את האנרגיות הכלואות הללו. המפלט האחרון של המערכת המתוחכמת שלנו לביטוי הוא הגוף. לפני כן אנו מקבלים המון הזדמנויות : לצחוק בקול רם/ לבקש/ לרקוד/ לאמור אולי או לא/ לחבק/ לצעוק/ לשים גבול וכו`.
כשאנו מתבגרים אנו לרוב מאבדים את האינסטינקט הראשוני של הנעת האנרגיה דרך תנועה וביטוי. לפני שאנו לומדים שכעס הוא "רע", אהבה היא "טובה" , קנאה היא "רעה" ושמחה "טובה"- אנו, כילדים קטנים מקבלים בשוויון נפש את כל קשת הרגשות והתחושות ויודעים איך לבטא אותם באופן מיידי וברור. במצב הטבעי, לפני שאנו מתבלבלים, אנו יודעים כיצד לשמר בריאות וזרימה: רגע אחד הילד בוכה ורוקע ברגליו ומיד לאחר מכן הוא צוחק ומתגלגל מצד אחד של החדר לצידו השני. הוא לא אוגר, שומר או עוצר.
עם ההתבגרות אנו לומדים מהסביבה מה "מותר" לנו לבטא ומה לא. חלקנו למדנו שקינאה היא משהו שעלינו להתבייש בו וחלקנו למדנו ששמחה היא רגש שמוטב לנו להסתיר. כל אחד וסיפור חייו. רגשות וזיכרונות שאינם מקבלים ביטוי נשמרים בזיכרון התאי ונאספים אל הגוף כשריון, לרוב שריון שרירי. שריון זה יוצר דפוסי תנועה ויציבה המשמרים אותנו בפרדיגמות תגובה וחוויה מסוימות. על מנת לצאת מהלופים האלו ולחוות אפשרויות חדשות של הוויה עלינו לשחרר את המטען האנרגטי העודף מהשרירים והרקמות ולצאת ממעגל הדפוסים שלנו. בריו אביירטו אנחנו עושים את זה בעזרת הריקוד.
כשאנו מוצאים את האומץ לרקוד באמת ובכנות את כל מה שקיים אנו מאפשרים לעצמנו לחוות ולבטא חלקים של העצמי שלנו שאיננו נותנים להם מקום ביום-יום. מהר מאוד אנו מגלים שהכעס, הצער או חוסר השקט שכל כך חששנו כי יישאר לנצח מתגלה ומתחלף למשהו אחר, חדש. לדוגמא: כעס שהיה כלוא בזרועות ובכתפיים נרקד החוצה מהגוף, כשהמוסיקה התחברה אל הלב, כשקצב התופים העיר משהו והידיים החלו לנוע בחופשיות ולשחרר את כל העומס הזה הלאה. ריקוד כזה יכול להירקד במשך חצי שנה או חצי דקה, מה שבטוח הוא שכשהאדם ימצה את התנועה הזו עד תום תעלה ותבוא איכות אחרת, חדשה ומפתיעה, שכבה רעננה של שמחה/ עוצמה/ תשוקה/ כמיהה אשר מבקשת להירקד וכן הלא והלאה.. אף פעם לא "נגמרים" הריקודים, אף פעם לא "נגמרות" התנועות – הזרימה הזו היא נצחית, זה כוח החיים. בריו אביירטו כל מקצב, כל מנגינה, כל ז`אנר מוסיקאלי, כל תנועה של המנחה או של אחד המשתתפים מעוררים אצל המשתתף עולם שלם ונובע. בתום סשן כזה של
ריו אביירטו אנרגיה דקה ונקייה מעלה איתה, מהמעמקים, אוצרות, תובנות ומתנות מהמימדים הגבוהים של ההוויה שלנו.
הקתרזיס וה"היי" שאנשים חווים בריו אביירטו שמורים לעובדה שכשאנו נעים בקבוצה אנו מהדהדים זה בזה וליבנו נפתח. זיכרונות קולקטיביים ואחדות אנושית מחברים אותנו בקלות דרך תנועה פשוטה, קצב וצליל. זוהי חגיגה אמיתי של היותנו הוויות החיות בגוף: כלי רכב הכי מהיר וגאוני היכול לקחת אותנו באמצעות הריקוד אל מעבר לקשת בענן במהירות האור. וכן...מותר לנו ליהנות, להתענג ולהתחבר לגוף כמקור לשמחה והתפתחות.
ריו אביירטו מניע את כל אלו לעבר בריאות, נוכחות וזרימה. תרגול שבועי קבוע מנקה ומשחרר את המטען העודף והחוסם הזה, מהגוף הפיסי, האנרגטי והרגשי. אנו משלבים כלים המאפשרים למשתתף לשחרר את המיותר דרך קול, קצב, עבודת גוף ותנועה בטכניקות הוליסטיות מסויימות, ובו זמנית לקבל את כל מה שקיים כמו שהוא. אנו מעודדים את המשתתף לבטא את העולם הפנימי דרך ריקוד ותנועה ללא שיפוטיות, אלא בחיבוק ובהתבוננות של כל מה שיש ובכל מה שמתרחש, בגוף ובנפש.
משתתפים קבועים המתרגלים ריו אביירטו תקופה ממושכת מאחים את הפער בין הגוף והנפש, מחזקים את האינטליגנציה הגופנית-רגשית, לומדים דרך הריקוד אפשרויות חדשות לביטוי, מרחיבים את המנעד התנועתי-רגשי ונזכרים כיצד לשחרר ולנקות באופן מיידי ואינטואיטיבי את הגוף והנפש ולשמרם בזרימה מתמדת. המשתתפים חווים חיזוק דרגות שונות וגבוהות של מודעות ופוטנציאלים רוחניים, יצירתיים ורגשיים שטרם התממשו- אלו מתחילים בהדרגה ללבלב ולגלות עצמם בפני המשתתף והעולם. הנוכחות והביטחון האישי גדלים ובהרמוניה ובעדינות מתרחש שינוי יפיפה ומתמיד של צמיחה, התרחבות והגשמה עצמית.
אז לפני שהחורף מתחיל ניתן להצטרף לאחת הקבוצות החמימות שאני מנחה, ניתן להגיע לשיעור ראשון בהנחה ולאחר מכן מומלץ להתנסות כשלושה חודשים ברצף על מנת לקטוף את הפירות ולחוש את השינוי המתהווה.
קבוצות ריו אביירטו עם הדס פישר-אורן
בתל אביב
ימי א` בערב : ריו אביירטו-תנועה לגוף ולנפש, קבוצה פתוחה.
ימי א` אחה"צ המאוחרים: קבוצת יצירה, תנועה, אימפרוביזציה, מסכות אומנות פלסטית ותיאטרון. מעבדה מהנה ומרתקת באומנות ובגילוי עצמי. קורס שנתי, החל מנובמבר.
ימי ד` בערב: קבוצת צלילה, 12 מפגשים של ריו אביירטו המאפשרים אמון והעמקה. המחזור הבא נפתח בדצמבר (החלה ההרשמה).
ימי שישי בבוקר: אחת לחודש, ריו אביירטו לסוף שבוע רגוע.
בחיפה
ימי ב` בערב: קבוצת ריו אביירטו במרכז הכרמל
כמו כן ניתן להצטרף לסדנאות אינטנסיביות בנות יומיים (ינואר ומאי) או למפגשים אישיים בשעות הבוקר.
מקווה לרקוד איתך בקרוב!
לבריאות,
הדס פישר-אורן: מנחה מוסמכת מטעם "ריו אביירטו" ישראל. מורה ומדריכת סטאז`רים בבית הספר להכשרת מנחי קבוצות בשיטת "ריו אביירטו-נחל זורם". מתמחה בגוף-נפש ואנטומיה אינטואיטיבית. מסיימת בימים אלו תואר ראשון בפסיכולוגיה בשילוב
פסיכותרפיה גופנית הוליסטית מטעם "מרסי קולג`".
0526089211 - הדס פישר-אורן