הוא יכול לחיות בכל מקום שירצה ברחבי העולם, אבל בחר להשתקע דווקא כאן.
אנחנו הישראלים, מורגלים להלקאה עצמית. רגילים להתנצל על הבושות שאנחנו עושים בחו"ל, על ההמוניות שלנו, על הגסות הים תיכונית, על הארציות המתפרצת.
לכן, מעט מפתיע לגלות מגמה שצוברת תאוצה בשנים האחרונות: מורים רוחניים נמשכים לארץ הזאת.
הם מגיעים לכאן בגלל עבודה/ טיול/ רומן ומתאהבים. מתאהבים בארץ שלנו, ובעיקר - מתאהבים בעבודה עם ישראלים וטוענים שבשום מקום בעולם לא פגשו עם המחויב בצורה דומה לצמיחה רוחנית.
כינסנו כמה מהמורים הללו וביקשנו מהם לספר לנו למה בחרו דווקא בישראל כבסיס האם, למרות שיכלו לבחור בכל מדינה אחרת בעולם, ומה בנו, הישראלים , עושה להם את זה.
מיילס קסלר
אייקידוארץ לידה: ארצות הברית
תחנות בדרך: ארצות הברית, יפן, בורמה, אירופה
תחנה סופית: ישראל, תל אביב
מי אני. נולדתי וגדלתי בארצות הברית וכשהייתי בן 25 עברתי ליפן ונשארתי ללמוד שם
אייקידו המשך שמונה שנים. בסופן הגיע הזמן לעזוב. המורה שלי הציע לי לחזור לאמריקה וללמד, אבל לא הרגשתי שלם עם ההתפתחות שלי ברמה האישית והחלטתי לנסוע לבורמה כדי למדוט. אז גם התחיל המסע הרוחני שלי.בבורמה מצאתי מורה.נשארתי איתו שמונה שנים.ובמקביל לימדתי אייקידו באירופה..
ישראל. יום אחד המורה שלי שאל אותי לתדהמתי שאלה אישית: האם אני יהודי והאם הייתי רוצה לנסוע לישראל להפיץ את הדהרמה. הייתי בשוק כי מעולם לא שקלתי את האפשרות. באותו רגע לא רציתי לבוא לישראל, אבל הזרע ניטע וכחצי שנה אחר כך חבר מקהילת האייקידו הזמין אותי ללמד בארץ. הגעתי בתקופה מאוד רגישה מבחינה ביטחונית ("האינתיפאדה השנייה") והניגוד בין היופי והרוחניות ובין הקונפליקט המדיני היה עוצמתי עבורי. בהמשך חזרתי לישראל ללמד מדי שנה וככל שביקרתי כאן גיליתי שאני ממש אוהב את המקום הזה. הייתה לי חברה כאן ובשלב מסוים הגיע הזמן לפתח את עצמי לא רק פיזית ורוחנית אלא גם רגשית.
אחרי שנים רבות כל כך של נדודים, החברה הישראלית נראתה לי מאתגרת מאוד, אבל הצלחתי לחשוב על לחיות פה. למצוא מקום בעולם להתיישב ולתת בו.
אייקידו. ישראל בעיניי היא מקום יצירתי מאוד. הרבה הרס אהל הרבה יצירה שנובעת מתוכו.
העבודה שלי כאן היא פיזית ברמת האייקידו, אבל במקביל אני עובד מנטלית ורוחנית עם
מדיטציה, כשבמרכז העשייה שלי ממוקם הקונפליקט הישראלי - פלסטיני.
התחלתי פרויקט של אייקידו לישראלים ופלסטינים ואני מלמד ברמאללה ובבית לחם. השנה אני גם מגשים חלום ופותח את הדוג`ו שלי (The Integral Dojo) שממוקם בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. שם ירוכזו לימודי
אייקידו, מדיטציה, עבודה עם תנועה וסדנאות.
הישראלים. הישראלים, והיהודים בכלל, הם ציניים. ציניות היא המחסום האחרון של האגו והאי מחסום שרוב המורים צריכים לעבוד עליו על בסיס יומי. הרוחניות בארץ מגוונת, אבל יש ליבה של אנשים שהחליטו שהדרך הרוחנית היא מרכז חייהם. הם גורמים לי לחוש שאיתם הכל אפשרי. כי האנשים האלה, גם אם מדובר בקומץ, מעוניינים בשינוי. זה מה שבאמת מרגש במדינה הזאת. יש כאן ליבה של אנשים שתמיד רוצים לתת. שתמיד נמצאים שם.