ח`ידר המורה של משה, ירד יום אחד אל האדמה והודיע לאנושות את
ההודעה הבאה: בתאריך מסוים ייעלמו כל המים חוץ מאלו שאנשים יאגרו במכוון. המים שייעלמו יוחלפו במים אשר יהפכו את מי ששותה מהם למשוגע.
רק אדם אחד הבין את משמעות ההודעה ההיא. ולכן, הוא אגר מים והלך למקום בטוח בו הוא שמר אותם; ואז חיכה שטבעם של המים ישתנה.
בתאריך הצפוי, הנחלים הפסיקו לזרום ובורות המים התייבשו, והאדם שידע והתכונן מראש, הלך למקום המקלט שלו ושתה את המים ששמר.
כאשר ראה ממחבואו שהמעיינות החלו לנבוע מחדש, ירד וחזר אל שאר בני האדם. אולם, הוא גילה מיד שהם חשבו ודיברו באופן שונה ושהם לא זוכרים יותר דבר: לא את השתנות המים וגם לא את האזהרה שקיבלו. כאשר ניסה לדבר עמם הוא גילה שהם חשבו אותו למשוגע. הם הביטו בו בעוינות או בחמלה, אך ללא כל הבנה.
בהתחלה האדם לא נגע ולו בטיפה מהמים החדשים, אלא חזר כל יום אל מקום המקלט כדי לשתות מהמאגר שלו. לבסוף, הוא החליט לשתות מן המים שלהם, מכיוון שלא יכל יותר לחיות, להתנהג ולחשוב באופן שונה מכל האחרים. ולכן הוא שתה מהמים החדשים ונעשה דומה להם. בסופו של דבר הוא שכח את מאגר המים המיוחדים שלו, וחבריו החלו להחשיבו למשוגע שמצא באופן פלאי את התבונה האבודה.
מתוך: אידריס שאה - " סיפורי הדרווישים".
==============================
תמיד עלתה בי השאלה האם מה שאנו מזינים עצמנו בכל יום כאשר אנו נוסעים במכונית ומקשיבים לחדשות הרדיו, רואים את שלטי החוצות הענקיים מקשיבים לרכילות האחרונה או צופים בטלוויזיה. האם מערכת האמונות שאנו תפוסים בהם משחר נעורינו אלו החיים האמיתיים? או שמא אילו מים ששתינו שהפכו אותנו משוגעים מהופנטים במידת מה? כיצד אפשר לדעת?
כניראה שאי אפשר לדעת עד אשר נפגוש במים חיים אמיתיים. החשוב מכל הוא להמשיך ולחפש אותם תמיד ולא להאמין שזה כל מה שיש!!! לנוע לעבר ולא לעצור לעולם עד שמוצאים את ההזדמנות.
הזדמנויות כאלו נמצאות מסביבנו כל הזמן ומי שמחפש בוודאי יימצא.
בחודש מאי השנה מגיע לארץ מר פאולטי - מאמן, איש חינוך ותקשורת בינלאומי שיכול לכוון אל עבר חיים אחרים. מאסטרים שהוכשרו על ידו יעבירו במאי את לימוד התנועה והמחולות המקודשים ואומנות הסו-הא, ובכולם ניתן למצוא את אותם מים חיים שיכולים להפיח בנו אמונה, תקווה ואהבה חדשה ולכוון אותנו אל עבר השיפור המתמיד של עצמנו ולמיצוי הפוטנציאל שקיים בכל אחד ואחד מאיתנו.
העיקר אם כן כפי שאמרנו זה לא להסתפק ולאמר שזה כל מה שיש אלא להמשיך ולחפש את המים החיים כי הם שם...