כשכואב לנו - במקום לחרוק שיניים, לסבול, לחכות בקוצר רוח שהכאב יחלוף כדאי לעצור ולהקשיב, להקשיב למה שהגוף שלנו אומר. לעבור מקוצר רוח ? לאורך רוח. לקחת נשימה עמוקה ולהקשיב לכאב. זה אולי נשמע מוזר, אבל שווה לנסות.
"הראש שלי לא מפסיק לכאוב כבר תקופה ארוכה", " איך אני משתררת מכאבי הצוואר שלי?",
או "הכאבים במפרק הירך הולכים ומחמירים". משפטים כאלה ואחרים נאמרים יום יום בקליניקה.
תלונות על כאבים שונים, אקוטיים או כרוניים הם אחת הסיבות השכיחות להגעה לטיפול,
מה הציפיה שלנו כשאנו באים עם כאבים כאלו ואחרים לטיפול? ואיך אנחנו ניגשים לפתור את הכאב?
הגדרת המילה "כאב" במילון היא: סבל פיזי או נפשי.
הגישה של הרפואה המערבית מתייחסת לכאב כאל בעיה, חולי שצריך לדכא, כמו בהגדרה המילונית, כך גם הרפואה המערבית רואה חשיבות בהעלמת הסבל, כלומר הכאב, ע"מ להקל על המטופל. לצורך זה פרחה לה תעשיית "משככי הכאבים" למיניהם. הכאב הוא הבעיה והעלמתו היא הפתרון הרפואי.
צורת התייחסות נוספת של הרפואה המערבית לכאב אפשר לראות ב"מרפאות הכאב" שהוקמו ברחבי הארץ, המרפאות מגדירות את עצמם כמטפלות בכאב לבדו, במנותק מן המחלה או הסימפטום. הניתוק בין הגוף לנפש ברפואה המערבית עבר שלב, וכבר יש ניתוק בין הכאב לאזור הכואב בגוף, טיפול בכאב לבדו בלי כל קשר לבעיה ולנלווה אליו מסביב.
אם נעבור לגישה כוללת יותר,בעיני, גישה הרואה באדם ישות שלמה,
הרואה באדם חיבור וקשר בין הגוף לנפש ובין איבר לאיבר, נבחן מהו הכאב?
למה הוא מופיע? ואיך רצוי ובריא להתנהל מולו?
הגוף שלנו הוא מכונה משוכללת, כאב בגוף אינו מופיע כך סתם, כאב יופיע כאשר תפקוד מערכת כלשהי אינו תקין, הכאב מתפקד כנורת אזהרה לאותת לנו שיש כאן חוסר איזון, שיש איזה שיבוש שצריך לתקן. לקיחת משככי כאבים מתוך מחשבה שברגע שחדל הכאב נפתרה הבעיה ? זו טעות גדולה. אם תידלק לנו ברכב נורת אדומה שחסר שמן, והפתרון שלנו יהיה לכבות את הנורה, אז בוודאי שלא פתרנו את הבעיה, אלא אנחנו מביאים את עצמנו למצב של סכנה חמור יותר. אדם ששוהה ביום חם בשמש זמן ממושך ויתחיל להרגיש כאב ראש, ברור לנו שהכאב מתריע לנו על סכנת התייבשות ועל צורך של הגוף בהכנסה של נוזלים נוספים, אם אותו אדם יקח אקמול ע"מ להיפטר מכאב הראש במקום לשתות ? הוא ללא ספק מתעלם מנורת ההזהרה ומכניס את עצמו למצב סכנה גדול יותר. הדוגמא הזאת וודאי נראית ברורה, אבל במקרים רבים אחרים אנו פועלים בדיוק באותה צורה, מדכאים את הכאב ובטוחים שפתרנו את הבעיה, במקום לבדוק ולהקשיב למה הגוף מאותת לנו.
אז לאחר שהבנו שכאב פירושו איתות של הגוף על חוסר איזון כלשהו שצריך לפתור,
השלב הבא הוא ? שלב הקשבה.
בתרבות הריצה שאנחנו נמצאים בה, במרוץ של החיים להספיק, להגיע ולהשיג.
כדאי לנו ללמוד לעצור ולהקשיב.
להקשיב לעצמנו. להקשיב לגוף שלנו, לנפש שלנו, לחלומות, למה שאנחנו אוהבים בעצמנו,
ולמה שפחות, למה שאנחנו רוצים לשנות בעצמנו ולאיפה אנחנו רוצים להגיע.
כשכואב לנו - במקום לחרוק שיניים, לסבול, לחכות בקוצר רוח שהכאב יחלוף
כדאי לעצור ולהקשיב, להקשיב למה שהגוף שלנו אומר.
לעבור מקוצר רוח ? לאורך רוח. לקחת
נשימה עמוקה ולהקשיב לכאב.
זה אולי נשמע מוזר, אבל שווה לנסות.
הכאב מאותת לנו ? תעצרו, תתבוננו פנימה, תראו אם יש כאן משהו שפספסתם בזמן הריצה.
זה הזמן להקשיב, להתבונן (במחשבה) במקום של הכאב, לתת לאיבר הכואב תשומת לב,
הגוף מנסה להגיד לנו משהו ואנחנו צריכים ללמוד להקשיב לו ולראות מה הוא אומר.
הכאב הוא לא נגדנו ? הוא בא לעזור לנו.
בשלב ההקשבה עצמה, כשאנו נותנים לכאב מקום, תשומת לב, אנחנו משקיטים את המחשבה,
נרגעים, וגם עוזרים לעצמנו להרגיש הקלה ראשונית בכאב.
ישנו תפקוד רפלקטיבי של הגוף שלנו, שפעולת ההקשבה לכאב וההרפיה יכולה להשפיע עליו באופן ממשי: קיים בגוף שלנו "מעגל כאב" ? בזמן של חולשה, עומס, או תנועה לא נכונה של חוליה או שריר, התגובה הרפלקטיבית של האדם היא לכווץ את השרירים באותו אזור, חיבוק זה של השרירים נקרא "מעגל כאב", תופעה זו גורמת להחמרה וקיבעון של המצב השלילי.
בהרבה מצבים אם נהיה במודעות לעצמנו, ובמקום להשאיר את הכיווץ, ננשום לאותו אזור, נרפה ? אפשר לבד לשחרר את המקום הכואב.
אז בזמן שאנחנו מקשיבים, מה הגוף אומר לנו?
לפני שהולכים רחוק, כדאי לבדוק איזה שינוי אנחנו צריכים לעשות ברמה התפקודית, הפיזית.
אם אתה סובל מכאבי גב ונמצא במשך היום בתנוחה לא נכונה מול המחשב אז דבר ראשון שהכאב בא להגיד זה שיש צורך לאמץ ישיבה נכונה, או אם יש לך כאבים בכפות הרגליים, בשוקיים, בברכיים או בגב ואת נועלת נעלי עקב, אז דבר ראשון הגוף מאותת לך שזה מזיק לו, ואת צריכה להוריד או להפחית למינימום את השימוש בהם, (מכיוון שהרגל נמצאת בשיפוע, נוצרת שחיקה של הסחוסים בברכיים והרקמות באחורי הברך ובקדמת הירך מתקצרות.) אם תלכי ותחפשי איך להקל על הכאב בלי להבין שצריך לשנות משהו בדפוס ההתנהגות הדבר יכול לגרום להחמרה ולנזק נוסף בגוף למרות שאולי תהיה הקלה זמנית בכאב מטיפול כזה או אחר.
אז דבר ראשון כדאי לבדוק את הבסיס את צורת ההתנהלות שלנו,
בשלב הבא אנחנו יכולים להעלות רמה ביכולת ההקשבה לעצמנו.
אפשר לבחון את ההיבטים הנפשיים והרגשיים שמשפיעים על המערכות השונות אצלנו בגוף.
יכול להיות שתגלי שכאב השכמות הכרוני שיש לך הוא נובע מנטילת אחריות יתר תמידית על עצמך, אולי כאבי השרירים מופיעים עקב דאגה מופרזת, או שכאבי הראש מהם את סובלת הם תוצאה של כעס או תסכול.
לדעת מה הבעיה זה כבר חצי טיפול, אחרי שהבנו מה הנורה האדומה של הכאב אומרת לנו, נוכל להבין איזה עבודה תהיה נכונה לגוף ולנפש שלנו, נעבוד על
שינוי הרגלים מזיקים בתחום הפיזי, הנפשי והרגשי.
ברכישת מיומנות של התבוננות והקשבה פנימית לאיתות של הכאב, נוכל להבין מה מקור הכאב בגוף שלנו ומה הוא בא לאותת לנו, נפעל לשינוי המקור של הבעיה, נוכל לתקן את הדרוש תיקון ולא להתעלם, להגיע בתהליך איטי יותר אך גם אמיתי ומהותי יותר לשורש העניין ולבריאות גופנית ונפשית שלמה.
בהצלחה!