"משחק זה לילדים קטנים", "אני כבר לא ילד", "מה זה נותן לי המשחק"? מתי שאלת את עצמך בפעם האחרונה: מה הוא לב הסיפור שלי?
כשמציעים לנו להתנסות במשהו לא מוכר לנו אנו לרוב ממהרים לסרב. כשמציעים לנו משחק, אנו יכולים לשאול: "מה לי ולמשחק? אני לא שחקן/ית".
כמבוגרים אנו חיים רוב הזמן בשגרה בה סדר היום שלנו כמעט ולא משתנה. לפי הסיפור שבנינו לעצמנו - כפי שאמורים להתנהל חיינו. יש פעמים, שאנו חולמים, כמו ילדים קטנים, על דברים אחרים. יש לנו תשוקות, ממש כמו ילדים, אך רוב הפעמים אנו משאירים את החלומות והתשוקות בצד ואומרים לעצמנו: "זה כבר לא לגילנו", "לא כרגע" או אפילו ? "זה כבר מאוחר בשבילי". אנו לרוב לא מעניקים לעצמנו אפשרות לגלות שסיפור חיינו יכול להיראות אחרת בהווה ? ביום יום בכאן ובעכשיו, אם נרשה לעצמנו להכיר בכך שלחלומות ולתשוקות שלנו יש משמעות גם כיום ולא רק בילדותנו.
כיצד המשחק עוזר לנו להתחבר חזרה לילד הפנימי שבנו ומעצם כך, לתת ביטוי לחלומותינו ותשוקותינו?
המשחק הוא לא רק לילדים. אם נרשה לעצמנו להיכנס לעולם המשחק נגלה עולמות שלמים שנחשפים בפנינו כמבוגרים ומאפשרים לנו מקום לתשוקות ולחלומות.
בקבוצת תאטרון "לב הסיפור" אנו רואים במשחק על שלל הטכניקות המגוונות ושלל עולמות התאטרון והדרמה ? כאמצעי מרכזי שמאפשר לכל אחד ואחת לגלות שטמונה בו, גם כמבוגר, יכולת המשחק. יכולת זו יכולה לעזור לו לפתח את חייו לכיוונים אותם היה רוצה, כיוון שהמשחק מאפשר לנו להתנסות ולגלות נקודות מבט חדשות ויצירתיות על החיים ובמיוחד ? על דרכי התמודדותנו איתם. נגלה שהמשחק עוזר לנו להתחבר בחזרה אל הילד/ה הפנימי/ה שטמון בכל אחד/ת מאתנו וההתחברות אליו תאפשר לנו כמבוגרים לקבל ולהכיל את חיינו כפי שהם, אך בעיקר תאפשר לנו לשמוע, להראות ואף לממש את בחלומות והתשוקות שלנו
המאמר פורסם גם כאן »