על ריפוי בקול כטכנולוגיה (של) בריאה

"The knower of the mystery of sound, knows the mystery of the whole universe" Hazrat Inayat Khan

יש הבנה אחת שכולם: מדענים, פילוסופים, מיסטיקנים, מורים בתיכון ואנשי דת מסכימים עליה, והיא שהכל ביקום זה רטטים, תנודות, תדרים. על אף שזו הבנה ידועה ומוכרת, היא עדיין מאתגרת את התפיסה שלנו, שנצמדת לתודעה של נפרדות - הרואה חומר, חפצים, "דברים" שמתקיימים זה לצד זה בעולם, בלי להצליח לתפוס את המהות של האחדות הקיימת-בכל.

המאמר הזה מבקש להציץ טיפה יותר פנימה לתוך האחדות הזו, דרך הבנה רחבה יותר של קול, של תדר. לחבר בין תובנות שמגיעות ממסורות שונות של חשיבה ותפיסה חושית, ולהציע כיוון חדש-ישן של התבוננות על הדבר הכה יומיומי, זמין ומובן מאליו בחיינו ? הקול ? והאפשרויות הגלומות בו לריפוי רגשי ונפשי ולרפואה של הגוף, להרחבת התודעה, לאיזון אנרגטי ולחיבור עוצמתי יותר ליקום.

בחלק האחרון של המאמר אציג את המסקנות שלי מהחקירה האישית שלי אודות קול, נכון להיום, ואנסה להסביר כיצד התובנות ה"מדעיות" והתיאורטיות הללו, יכולות להוות שער לעבודת מודעות, התפתחות וריפוי עמוק.

קול הוא תדר
קול, צליל הוא תדר נשמע. תדר, פשוטו כמשמעו - תדירות אורכי הגל בשניה, לרוב נמדדת ביחידה הרץ. אז למעשה הכל ביקום זה תדרים, חלקם נשמעים (כל מה שבטווח 16HZ ? 16,000HZ , פחות או יותר זה הטווח עבור בני אדם. ילדים שומעים יותר ? עד לטווח של עד 20,000 HZ, ועם הזמן זה מתעמעם ומתקבע...) זוהי טבלה שמדגימה טווח תדרי השמיעה של בעלי חיים שונים. שימו לב למגוון.



כשמדברים על טווחי תדרים צריך להבחין בין תדר לבין עוצמת הצליל, שנמדדת בדציבלים. כלומר תדר יכול להיות גבוה מאד אך אין זה אומר שעוצמתו גבוהה ? כלומר הוא יכול להישמע מאד חלש. כל מה שמחוץ לטווח התדרים הנשמעים פשוט אינו נשמע, מבחינתנו כאילו אינו קיים, וזו אחת מהאשליות הבסיסיות בעולם, כי אנחנו מושפעים במידה רבה מכל התדרים שנמצאים במרחבנו, בין אם אנחנו רואים ושומעים אותם, ובין אם לא.
הטבלה הזו מדגימה את טווח אורכי הגל המוכרים, ואפשר דרכה לראות מה רב הסמוי על הגלוי..

מידע מעניין ופחות מוכר קשור לנקודת הממשק בין צליל לאור, דרך התחום של Sonoluminescence- המתאר את המפגש הזה דרך ניסויים שנעשו עם צלילים בתוך מים, בהם בועה, כאשר הופעלו עליה תדרי צליל, קורסת לתוך עצמה ומתחילה להפיץ אור, כמו שמש, כוכב. יכול להיות שחלק מה"קסם" הזה היה ידוע בעולם העתיק וספציפית במצרים, כאשר לפי עדויות ארכיאולוגיות, מחקר וידיעה אינטואיטיבית, המצרים העתיקים ידעו ליצור ולעבוד עם חומר גם בניגוד לכוח הכבידה, לברוא ולרפא בעזרת תדרי קול.

נקודה יפה למחשבה, שמרחיבה לנו את התפיסה לגבי צליל, היא מה שכונה על ידי פיתגורס Music of the Spheres. הכוונה היא לכך שיש הקבלה בין מסה ותדירות של גופים שמימיים במסלולם בחלל להרמוניה מוסיקלית, ולפיכך אפשר לבטא את "המוסיקה של הספירות" ? שהיא בעצם המוסיקה של הירח, השמש והכוכבים.
גם לחלקים השונים של הגוף שלנו יש צליל ? לכל עצם, איבר ורקמה יש תהודה ייחודית. כשהמערכת הגופנית במצב של בריאות, התהודה הכללית היא הרמונית. כשיש כשל בחלק מסוים, המערכת מתחילה לזייף, להפר את ההרמוניה והמקצב הטבעי.

לכן כאשר משתמשים בקול בכוונה של ריפוי, אפשר ליצור מחדש את ההרמוניה במערכת על ידי השבת האיבר לרטט הייחודי שלו. יש ענף שלם ברפואה המכונה רפואת תדרים שפועל על בסיס ההבנה הזו.
תחום במדע שמראה את השפעת צליל על חומר, והיחסים בין גיאומטריה וצליל הנו קימטיקה. המדע הזה מדגים בבירור כיצד צליל משפיע חומר. ניסויים שנערכו שוב ושוב הראו כיצד תדרים יוצרים תמונה גיאומטרית ייחודית על גבי משטחים של חומרים שונים כמו חול / מלח וגם על מים. ההשפעה של מים בהקשר הזה היא מאד בולטת והיא חושפת את אחת התכונות המדהימות של מים, שלא נחקרה עוד כראוי במדע הסטנדרטי,- מים כנשאי מידע וכערוצי תקשורת רב-מימדית. אפשר לקרוא עוד על כך במאמר מים ? נשא המידע של אלוהים.

מעבר למידע המוכר במדע ובתרבות, אני רוצה להציע גם התבוננות נוספת, מתוך הפרספקטיבה של שדה מאוחד, שנותנת זוית ראייה עמוקה וחודרת ? לתוך הים האינסופי של הרטטים שאנחנו שוחים בו ופועלים מתוכו ובתוכו, בין אם אנחנו מודעים לכך או לא. וכאשר אנחנו כן מודעים ? מה יכול להתגלות לנו עוד על החוויה שלנו כסוכנים של בריאה במשותף ביקום?
מהו שדה מאוחד וכיצד הוא קשור אלי?
התשובה היא בכל מובן, תא, מולקולה ורטט. השדה המאוחד הינה תפיסה לפיה הכל מחובר. הכל קורה מתוך הריק, יריעת חלל-זמן, אותה איינשטיין כינה ה`א?ת?ר`. הריק הוא מעין "מרבד" של אינסוף אנרגיה. אינסוף מידע. זהו בעצם שדה אחד, מאוחד, קולקטיבי, שהחומר מתבטא דרכו, תוך התארגנות במבנים פרקטליים המוטמעים אחד בתוך השני. בדיוק כמו שמערכת שמש מוטמעת בתוך גלקסיה, והמולקולות המרכיבות את התאים שלנו מוטמעות בתוכם. יש להתארגנות הזו סדר, דינמיקה וחוקיות משלה. תפיסה של שדה מאוחד היא סוג של היפוך של התפיסה המקובלת במדע ? שרואה את הריק כרקע שעל גביו פרושים ומתנהלים דברים ביקום. הריק איננו בעל חשיבות רבה, אלא הדברים שמתארגנים על גביו הם העיקר. בתורת השדה המאוחד הריק הוא הארגון המושלם של אנרגיה אינסופית, וה"דברים" המופיעים מתוכו למעשה נובעים ממנו. הריק בתפיסה זו הוא המקור לכל הדברים המופיעים ביקום. (למידע מורחב על הריק בשדה המאוחד)

האנרגיה שבתוך הריק היא למעשה תנודות, אורכי גל באורכים שונים, כולם קטנים ביותר. בתורת היחסות הכללית של איינשטיין, יריעת החלל-זמן מתוארת כיריעה, כמו מסך, או משטח של טרמפולינה, שעליו גופים בעלי כבידה יוצרים שדות כבידה. תיאור זה היה מהפכני מאד לזמנו, והוא אחד השינויים מרחיקי הלכת בתפיסה המדעית, מה שמכונה ? שינוי פרדיגמה הבולט ביותר של המדע המודרני של תחילת המאה ה-20. כיום, עם התקדמות המכשור הטכנולוגי, אנו יודעים שמה שתואר ונתפס כיריעה, הוא למעשה "קצף" של תנודות קוונטיות (כלומר בגודל זעיר). התורות המדעיות של הזמן הנוכחי, הן במודל הסטנדרטי והן בפרדיגמה החדשה המתהווה, שהמוביל הבולט שלה, בעיני, הוא נאסים הרמיין (Nassim Haramein), לומדות לתאר את התנודות הקטנות ביותר של הריק, ודרכן את התארגנות האנרגיה ביקום כולו.

לפי התיאוריה החדישה ופורצת הדרך של נאסים הרמיין, המכונה "היקום המחובר", הריק הוא למעשה רצף אינסופי של מיני-חורים שחורים המקושרים זה לזה דרך חורי תולעת. כל יחידת פלנק (התנודה הקטנה ביותר של הריק) מקושרת דרך רשת של חורי תולעת לעוד 10 בחזקת 40 יחידות פלנק - בצורה של פרח החיים. מה שמאפשר לנו להתחיל לשרטט בעיני רוחנו את התארגנות האנרגיה ביקום בצורה של רשת הולוגרפית- פרקטלית של חורים שחורים היוצרים חיבור ותקשורת בין הריק ? הנושא את כל האנרגיה של כל היקום כל זמן ? לבין כל יחידה קטנה של ביטוי "חומרי" , ביולוגי, שאוסף את המידע עבור הריק דרך התודעה שלו. עוד על התיאוריה של נאסים הרמיין במאמר כאן.

כבר מתוך התיאור הקצר הזה אפשר להתחיל להרחיב את התפיסה שלנו לגבי קול ? שהרי קול הוא תדר. יש תדרים שאנחנו שומעים אותם ויש שלא ? הרוב המוחלט של מה שיש, ודרך התפיסה הזו אפשר להתחיל הבין כיצד עבודה עם קול יכולה להוביל אותנו לרבדים ולממדים הנסתרים והמגוונים של תדרי היקום.
קול כגשר בין הממדים
כדי להציע את הגישה שלי לריפוי ועבודה אנרגטית דרך קול, אני רוצה לבסס הבנה כלשהי, הנשענת על תורת השדה המאוחד של נאסים הרמיין, והיא ההגדרה שלו לממדים, שהיא למעשה התשתית הרעיונית הבסיסית ביותר בתורתו, ונאסים מספר שהוא הגיע אליה באופן אינטואיטיבי כבר כשהיה בן 9.

יש כל מיני תפיסות רוחניות לגבי המושג "ממדים", אך כרגע אני רוצה להציע את הפרספקטיבה ה"מדעית" הפשוטה ביותר. במדע התקני ובתרבות הכללית אנחנו תמיד מדברים על כך שאנו חיים בעולם של 3 ממדים, כאשר הכוונה היא שאם יש גוף בעל נפח (כלומר אורך, רוחב ועומק) אנו מסוגלים לתפוס אותו ועל כן הוא תלת-ממדי. כדי להגיע להגדרה הזו של 3 ממדים היה צריך להניח שקיימים ממד 1, ממד 2 ו-0 ממדים, שהאינטראקציה ביניהם יוצרת את התלת-ממד. אך כל "ממד" איננו קיים בפני עצמו! זו נקודה חשובה להבין. אנו מכנים כל דבר ביקום כתלת-ממדי, כאשר אין ביכולתנו למצוא שום דבר שעשוי מ-0 ממדים (נקודה), ממד אחד (קו) או שניים (משטח).

התפיסה של נאסים, עוד בהיותו ילד, היתה שמשהו מעוות בהסתכלות הזו, והוא הציע הגדרה חדשה לממדים כגודל. כלומר שהכל ביקום זה ממדים שונים = גדלים שונים של מבנים / נקודות השזורים ומוטמעים אחד בתוך השני לאינסוף. כיום במקום מבנה אפשר לדבר ספציפית יותר על חור שחור ומכאן לנסח שממד הוא אם כן קנה המידה, הרזולוציה של החור השחור שאנו בוחנים, וקני המידה השונים יוצרים את המבנה הפרקטלי שדיברנו עליו קודם לכן.

קודם גם הזכרתי את המושג של חור תולעת וכעת אני רוצה להרחיב קצת יותר. במרכז של כל חור שחור ישנה נקודה של סינגולריות, ייחודיות, שהיא נקודה של אינסוף אנרגיה בשטח קטן לאינסוף. נקודה זו היא בעלת גיאומטריה ספציפית והיא נקודת השקט, הדממה, המחזיקה את הדינמיקה של החור השחור.

נקודה של ייחודיות יכולה להוות שער, כניסה לתוך חור שחור בממד אחד. כלומר למשל אם אני רוצה להגיע מאיפה שאני נמצאת לגלקסיה אחרת. במקום להטעין את החללית שלי בכמות עצומה וכרגע בלתי אפשרית של דלק ולנוע בקו ישר מחוץ לאטמוספירה ולתוך החלל, אני יכולה להיכנס לתוך החור השחור של הפלנטה שלנו, לעבור דרך הסינגולריות של השמש (שהיא שער הכניסה למערכת השמש שלנו, ועל כן נצפית בה הרבה מאד תנועה של חלליות עב"מים), וממנה למרכז החור השחור של הגלקסיה שלנו, שביל החלב, ומשם לתוך מרכז החור השחור של גלקסיה אחרת וחזרה פנימה לאחת השמשות בגלקסיה, וממנה לכוכב/פלנטה כבחירתי. זו תנועה אחרת לגמרי, לא-ליניארית, המחייבת תודעה והבנה של מבנה היקום.

כל זה נכון לא רק למסעות בין-כוכבים, אלא גם ובעיקר למסעות רוחניים ? שבהם מתרחשת אותה תנועה, רק פנימה לתוך עצמנו. כלומר יש בכל אחד מאיתנו מגוון אינסופי של יכולות להתחבר לממדים שונים, בהתאם לאופן בו אנחנו מכוונים את התודעה שלנו. הרצף פנימה הולך כך: החור השחור של הלב, התא הביולוגי, האטום, אורך פלנק (גודל קוונטי). כאשר כל סדר גודל כזה מבטא מגוון אינסופי של תדרים בפני עצמו. בעצם יש רק תנועה אחת ביקום: פנימה ? החוצה, כמו נשימה, כמו פעימה, וכאשר אנחנו מכוונים את התודעה שלנו פנימה, ההתרחבות "החוצה" היא תוצר לוואי של זה, כלומר אנחנו משיגים את התודעה הרחבה התואמת את אותו "המרחק" שלקחנו פנימה. ואנחנו לא צריכים לדעת שאנחנו עושים את זה ? אנחנו עושים זאת אינטואיטיבית כחלק מהיותנו יצורים של היקום. אנחנו מכירים את הנתיבים הללו. הפיזיקה הזו פשוט מתארת לנו את זה בצורה גרפית.

כלומר כל פעם שאנו עושים מדיטציה, דמיון מודרך, חווים ריפוי, ישנים וחולמים, יוצרים, מתפללים או כל פעילות שמכוונת את גלי המוח שלנו להיות בקוהרנטיות ובהרמוניה טבעיים (ולא בכאוס של המיינד שהתרגלנו אליו כל כך עד כי אנו תופסים אותו כמצב טבעי) ומוסיפים לכך כוונה, אנחנו בעצם אוספים את התודעה שלנו לתוך התנועה הזו שהיא בין הממדים של הפנימיות שלנו. ולפי כל התורות המיסטיות, וגם המדע החדש הזה = היקום כולו נמצא בתוכנו.

ריפוי בקול כטכנולוגיה בעולם העתיק
לפי הרגשתי והבנתי, התרבויות שחיו פה על הפלנטה לפני תקופת ההיסטוריה המתועדת, המוכרות כלמוריה ואטלנטיס, הבינו את החוקיות הזו של היקום, היו מחוברות אליה באופן אינסטינקטיבי, ולכן הרבה מהידוע לנו על התרבויות הללו קשור בטכנולוגיות פנימיות וחיצוניות מפותחות של ריפוי, החייאה מחדש, בריאה והתעלות, טלפורטציה, טלפתיה וכן הלאה. ככל הנראה, הן עשו שימוש נרחב בקול כטכנולוגיה בתחומים של רפואה, ההתפתחות הרוחנית והאבולוציה שלהם.
אחד מהחוקרים המובילים שמביאים מידע וטכניקות של ריפוי ששורשיהן בלמוריה הוא ד"ר טוד אובוקייטוס. הפרויקט הנוכחי שלו קשור לטונים שמפעילים את בלוטת האצטרובל. לפי קריון, הטונים שד"ר טוד עובד איתם שימשו את הכוהנים בלמוריה לריפוי, התחדשות והארכת-חיים. מתוך ניסיון אני יכולה להעיד שההשפעה שלהן מאד מורגשת בכל מה שנוגע להרחבת החיבור הרוחני דרך האצטרובל, הגברת תחושת המיקוד והשקט הפנימי והרחבת האינטואיציה והקליטה. הטונים אינם רק צלילים, אלא למעשה הם ביטויים קוונטיים של הד.נ.א.

זוהי רק דוגמה אחת. יש אומנות רבה סביב תקופות למוריה ואטלנטיס, בה מבוטאים לרוב הקשר בין צלילים לצבעים ולגיאומטריות. בחוויה האישית שלי זה גם מהדהד מאד מוכר, וגם מהווה סוג של עדות לשימוש שנעשה בקול כטכנולוגיה.
גם בעולם העתיק של ההיסטוריה המתועדת נשארו רמזים לכך שאם נכנסים לעומק ולומדים את סודות היקום דרך הכרה פנימית, צלילות, חקירה והתבוננות, אפשר אכן לבצע ניסים דרך הקול. למשל, המצרים הקדומים האמינו שהאל תות ברא את העולם דרך קולו, ואילו האבוריג`ינים שצליל הדידג`רידו ברא את כל שישנו. גם אצל ההודים, השבטים האינדיאניים של האמריקות ובאפריקה, תרבות המאיה ועוד ועוד מייחסים אגדות ומיתוסי בריאה לצליל / קול. ובספר בראשית, כשמתוארת בריאת העולם, המלים שמגשימות את רצון האל הנן "ויאמר.. ויהי...".

גם בסיפור נפילת חומת יריחו נרמז על השימוש בצליל (שופר) כמבקע את החומות: וי`ה`י במשך בקרן היובל, כשמעכם את - קול השופר, יריעו כל - העם, תרועה גדולה; ונפלה חומת העיר, תחתיה, ועלו העם, איש נגדו (יהושוע ו`, ה`). אולי זו מקריות, ואולי זהו רמז ליכולת המופלאה הזו של הקול כמחולל הגשמה ובריאה, אותה אנחנו כנראה רק מגלים מחדש עכשיו.

קול ותפילה
אז מהו שהופך את הקול מסתם תדר נשמע במרחב למחולל טרנספורמציה, נשא של כוונה ותומך של הגשמה פיזית? גרג בריידן (Gregg Braden) שחקר רבות את נקודות הממשק של מדע ורוחניות, גילה את הסוד המשמעותי ביותר לריפוי, מבחינתו ? והוא הלב ורגשות.

בקטע יו-טיוב המפורסם אודות ריפוי סרטן בעזרת מנטרה, גרג בריידן מסביר ש"הנס" יכול לקרות בזכות האמונה וההבנה של שדה מאוחד. הקול הוא רק הביטוי הפיזי של כך. הרופאים בעצם רק מחזיקים את החוויה של "אני בריא" בתודעתם, ומשדרים אותה בעוצמה למטופלת. היות והתודעות מחוברות ? היא מקבלת השראה מהשדה האנרגטי שלהם ובוחרת להדהד בתוך תאיה תודעה של בריאות. היכולת להדהד לתוך השדה המאוחד טמונה ביכולת שלנו להתחבר לעוצמת הרגש של הלב שלנו. זוהי למעשה טכנולוגיה של תפילה, שעיקרה הוא הרגש, feeling, שהדבר הרצוי כבר התרחש. קיים. We must feel the feeling as if the prayer has already been answered"".

למשעה פשוט צריך "לפנות" אל השדה בשפה שהוא מבין, דרך השדה האלקטרו-מגנטי של הלב, המבטא תחושה ומחשבה היוצרים ביחד את הרגש הרצוי, ולהדהד זאת לתוך השדה המאוחד.
מעניין לציין בהקשר הזה שהשדה האלקטרו-מגנטי של הלב הוא החזק ביותר בגוף. זה מובן וברור על רקע זה שהלב הוא נקודת הייחודיות ממנה יוצאת ונכנסת התקשורת שלנו עם הריק. זהו החור השחור המרכזי של התודעה החווה שלנו, כאנשים, כיצורים ביולוגיים מודעים. ולכן השדה המגנטי של הלב יוצר את הקרינה החזקה ביותר בעוצמה של, פי 60 מזו של המוח! (Institute of HeartMath).

אז אם אכן השפה של היקום היא תדרים אלקטרו-מגנטיים, תנודות, וקול הוא נשא של התפילה של הלב, זה כה טבעי ומובן מאליו שמשתמשים בצלילים ובהפקת קול לתפילות כמנטרות, כשירה בבית כנסת, איקרות של האינדיאנים, עידוד ומורל בקרב חיילים ובעצם כחלק בלתי נפרד מחויה-רגשית אנרגטית אישית וקולקטיבית, בכל תרבות ומסורת בכל תקופה ועידן בכדור הארץ.
ריפוי בקול כטכנולוגיה ? דרך הפרספקטיבה הייחודיות שלי:
אז אני מניחה שאם הגעתם עד הלום עם המאמר, אתם כבר מתחילים לחוש ולהבין את הגישה, התפיסה ממנה אני באה. גם לפני שידעתי את כל הדברים האלה שהם כמו מזון למוח בשבילי, חשתי אותם. נעתי לתוכם. אפשרתי לזרם התודעה שלי לגלות בפני את המסתורין והקסם של היקום, דרך הקול שלי.

בסיפור האישי שלי, העבודה שלי עם הקול החלה בשלב מאוחר יחסית בחיי. כשהייתי נערה הייתי מדריכה בתנועת הנוער, ובטיולים ומחנות הקיץ הובלתי את הקבוצה שהדרכתי בשירה במעגל, בליווי הגיטרה, והתחילה לבעור בי התשוקה לפתח את הקול שלי. המעניין הוא שאחרי 2 שיעורים של פיתוח קול בגיל 17, הפסקתי לשיר למשך 9 שנים.

זה פשוט נסגר, נאטם, ותשוקת הלב, השמחה הפשוטה והביטוי החופשי שביקשתי לשתף עם העולם, שינו את הכיוון פנימה והלכו והתאבנו בתוכי, עד שכמעט עשור אחרי כן, זה לא שהתחלתי פתאום לשיר ולחגוג שוב את קולי ? פשוט הרגשתי שאם אני לא אשיר אני אמות.

ממש תחושה חזקה ודרמטית כזו. לא הבנתי בכלל מאיפה זה בא, למה אני כל כך מפחדת (כאשר התחלתי לשיר הייתי שרה אך ורק לעצמי, ואם מישהו בטעות היה נכנס לחדר / עובד במסדרון או איכשהו שומע ? הייתי נבהלת בטירוף ונסגרת). לא הבנתי כלל מאין באה רגישות כה גבוהה, עד כדי חרדה. אבל כמו שכל המורים הרוחניים אומרים ? איפה שישנו פחד ישנו דחף, וישנה עוצמה גדולה. והמסע האישי שלי ? כמו של רבים ממכריי ושותפי ? דרש "השתבללות" ספירלית פנימה ? כדי ללמוד את הדרך חזרה החוצה, מתוך הקשבה שמחזיקה מרחב לריפוי, מודעות ואהבה עצמית.

מתוך התנועה הזו גיליתי שהקול הוא נתיב עוצמתי במיוחד לריפוי שלי עצמי. להכיר בכלל מי אני, מה הרצונות שלי, מהי האמת שלי ומה באתי לעשות כאן בעולם. והשאלות הללו הפכו לחקירה רבת שנים, כאשר כל שלב של התפתחות חשף בתוכו עוד גוונים, עוד ביטויים, עוד מנעד, עוד עוצמה ועוד יכולת.
הייתי במספר סדנאות ושיעורים פרטיים, אך העבודה האמיתית היתה עם עצמי, עם הטבע, דרך הקשבה מאד כנה ונטולת ביקורת.

ככל שביטאתי יותר קול הלכו ונשרו שכבות של הגנה, והתחלתי לגלות מחדש וגם לראשונה את מרקמי הקסם, האחדות, הסנכרונים, היופי והטוב של החיים. כמו כן גם התחילו להתגלות סיפורים אישיים וקולקטיביים, מתקופות חיים אחרות, טראומות קדומות וגם תחושות עוצמתיות של בית ואחדות עם הטבע והיקום. דברים שהתודעה שלהם היתה רחבה הרבה יותר מחוויות החיים הנורמטיביות יחסית שהיו לי.

עם המפגש עם תורת השדה המאוחד של נאסים הרמיין, הרגשתי כאילו אני זוכה בפיסת ידע שמקושרת עמוק מאד לנשמה שלי ולתהליך ההתפתחות שלי. חודשים רבים לאחר קורס ההכשרה ישבתי בבית, קראתי, ראיתי סרטונים ביו-טיוב, עיכלתי ובלעתי עוד ועוד מהמידע הזה שלקח את ההבנה שלי למקום אחר לגמרי, הסיר את המסווה מעל המון מהאשליות שידעתי שהן כזב, אך לא ידעתי עד אז מהי האמת. המידע הזה הוביל אותי אל האמת.

ועם תחילת השיתוף שלו ולימודו בסדנאות וערבי מידע, המקום של העבודה עם הקול החל לקרון גם החוצה, מתוך ידיעה אינטואיטיבית שהכל קשור להכל, אך עם תחושת ערפול וחוסר בהירות לגבי הקשר בין הדברים. במאמר הזה זו הפעם הראשונה שאני מרגישה שאני מצליחה, לפחות במידה מסוימת, לנסח את החיבור הזה. לחשוף כמה קשרים לוגיים ולמזג אותם עם החוויה הפנימית שלי, ואני תפילה וכוונה, שגם לאלה שקוראים. אז כעת אני מבקשת לתאר במילים שהן חווייתיות ומדעיות כאחד, מהו ריפוי דרך הקול עבורי. מעבר למונחים הטכניים ? מהו הסוד שהקול עוזר לגלות, לחוות ולהעשיר את עולמנו בו?

טכנולוגית "קול הלב"
זוכרים שדיברנו על ממדים? על חורים שחורים במבנים פרקטליים שהם רשת של מידע שמחבר בין כל הקיים ביקום? הקול, כאשר הוא נובע מתוך חיבור אל הייחודיות של הלב, והוא נושא את הכוונה המאפשרת, מחולל את הכניסה אל תוך הוורטקס האישי, והופך להיות גשר בין הממדים השונים של התודעה. כניסה לתוך הוורטקס פירושה כניסה לשער הייחודיות של הלב, צלילים שנובעים מתוך תדר החיבור העמוק הזה יוצרים תהודה הרמונית, כאוקטבה לתפילת הלב שלנו.

בכך מהווים הצלילים גשר בין הפנימי (מצב אנרגטי אותנטי) לחיצוני (צליל נשמע), וכמו מנכיחים בפיזי את הכוונה, דרך הגשמה מגנטית. לכן זהו גשר בין המימדים הגבוהים והרחבים של הווייתנו לבין המציאות הנוכחית, כאן ועכשיו.

ההקשבה היא מהותית, והיא זו המאפשרת את הביטוי האותנטי של הלב, כמו שאחת ממורותיי המוערכות מספרת: "קול יכול לצאת כעומק וכרוחב ההקשבה הניתנת לו" (רות וידר-מגן). ההקשבה העמוקה מכניסה למצב תודעה מורחב ומוגבר, בו נוצר סנכרון גבוה בין התודעה החווה לתודעה הגבוהה שלנו, וה"אני" מקבל רשות להתרחב ולהיחשף למידע שרלוונטי ביותר להתפתחות שלנו, בכל שלב ורגע.

מהמקום הזה הביטוי הקולי הוא מדויק, והריפוי הוא מיידי ועמוק. בכך העבודה עם הקול דרך הגישה הזאת תומכת אותנו לבטא ביום יום עוד מהתודעה הגבוהה שלנו, להכיר בייחודיות שלנו ולהיות יותר מי שאנחנו.

העבודה הקולית שלי מתמקדת בתימסור צלילי ריפוי ומפתחות העצמה שמהדהדים לרמת הזכרון התאי ולד.נ.א. השפעתם לרוב היא הגברת הרמוניה בין הלב למיינד, בין הרגשות לידיעה הפנימית של הלב, הרפייה ממתחים ואיזון רגשי, והגברה של תחושות החיות, החופש והשלמות הפנימית.

כמו כן אחד הדגשים העיקריים בעבודה שלי הוא ללוות אנשים ולתמוך בהם להכיר את שער הכניסה הייחודי לתוך ערוץ הוורטקס האישי שלהם. להעז ולהכיר את טביעת הקול הייחודית להם, ולבטא אותה בפשטות ובטחון, ככלי ליצירת רוגע, הקשבה פנימה, הגברת נוכחות ושקט פנימי, דיוק, חיבור לעוצמה האישית וריפוי.

לסשן הקולי שיצרתי אני קוראת "קול הלב", ובמפגש האישי אנחנו יוצרים במשותף מרחב של הקשבה עמוקה. דרך הביטוי הקולי שלי, בין אם זו שירה או ביטוי אינטואיטיבי, אני מעודדת הפעלה של תדרים מסוימים שתומכים בהרחבת התודעה ובחיבור ללב. התדרים שאני מנביעה מגרים את הרצון לביטוי ? ונפתח מרחב של הקשבה לביטוי האישי האותנטי של הרגע ? ולכל קשת הרגשות ותובנות התודעה שמגיעות בזכות המפגש הקולי של אדם עם עצמו.

אנשים בדרך כלל מופתעים, כמו מגלים את עצמם מחדש, ויוצאים עם תחושה חזקה של "בית פנימי", שורש חי ופועם, ותשוקה לחוות את הכוליות של החיים. מוזמנים בכיף להתנסות במפגש אישי או קבוצתי, מידע נוסף אפשר לקרוא באתר "פרח החיים". והכי חשוב ? תנו לקולכם ? הפנימי והחיצוני המחובר לפנימי ? להוביל אתכם אל האמת שלכם. בשביל זה באנו לפה.