האם להכנס לזוגיות משמה לוותר על מה שחשוב לי? לוותר על חלקים משמעותיים של עצמי? לא!!! אם אוותר על עצמי כיצד אוכל להיות מאושר/ת בזוגיות?!
כל בני האדם רוצים להיות נאהבים. כולנו רוצים שיקבלו אותנו, לא ישפטו אותנו, לא ירצו לשנות אותנו. אך לכולנו ישנם חלקים מסוימים, אותם אנחנו מאמינים, שלא ניתן לאהוב, שאותם למדנו להסתיר. זה קורה כי כי כולנו גדלנו בסביבה מסוימת, שטיפחה תכונות מסוימות על פני אחרות. סביבה בה קולות מסוימים לא היו יכולים להשמע. אותם חלקים נדחו הצידה ואנו תופסים את הביטוי שלהם כמסוכן.
בילדות, הצורך שלנו באהבה הוא הישרדותי, מאחר והתינוק האנושי אינו מסוגל לשרוד ללא הדאגה והאהבה של הוריו. בילדות, נלמד להתאים את עצמנו בצורה היעילה ביותר לצורכי ההורים, על מנת לזכות באהבתם ודאגתם. לדוגמא, נפתח עצמאות רבה במידה והורנו אינם פנויים, או תלות רבה, במידה והורנו זקוקים לקרב.
קשר זוגי הוא הביטוי העוצמתי ביותר למערכת יחסים משמעותית ומחליפה את היחסים הראשוניים עם דמויות מטפלות שלנו מהילדות ? הורנו. הדחייה, הנטישה בזוגיות, לא פעם נחווית כהרסנית ולרוב נעשה את הכל על מנת להמנע מהחוויה הבלתי נסבלת.
בכניסה לזוגיות, לא פעם נתארגן לקראת המלאכה הלא פשוטה של עיצוב עצמי, בהתאם למה שנראה לי שיתקבל. נשקיע את עצמנו בהתארגנות לפי מה שאנחנו מאמינים שניתן לאהוב, אך בפועל נתאמץ די קשה להסתיר את מה שאנחנו מאמינים שלא יתקבל. ובכך, בכניסה לזוגיות נמצא את עצמנו עסוקים בעבודה קשה, הדורשת תחזוקה מתמדת לא של מי שאני באמת, אלא מי שאני מאמין/ה שאני צריך/ה להיות. התהליך אינו מתרחש באופן מודע אך לא פעם נרגיש בעייפות של המאמץ הכרוך בכניסה למערכת יחסים, כבר מהדייט הראשון.
האדם איתו אנחנו נכנסים למערכת יחסים מרגיש את "היעדרותנו" מהיחסים ואת המאמץ איתו אנחנו מגיעים.
לעתים, הפחד מדחייה בה לידי ביטוי במאמץ אדיר לשמר את הזוגיות, בכל מחיר והיחסים במהרה הופכים ללא שיוויוניים, דבר הגורם לצד השני לאבד עניין במהרה. ובכך אנו מאששים את הפחד שלנו כל פעם מחדש.
לאיש מאיתנו לא נעים להרגיש שעצם השהייה איתנו נחווית עבור מי שאיתנו, כמאמץ, כעבודה, כעוד מטלה שצריך לבצע. וגם אם ננסה להסתיר זאת ונשחק אותה "קול", היחסים אינם יכולים לזרום בנוחות וטבעיות. לא פעם נשמע מאחרים או נמצא את עצמינו יוצאים מהמירוץ של החיפוש אחר זוגיות, על מנת לנוח ולצבור כוחות. יש אף מי שיוותר על היחסים לגמרי מהחשש למצוא את עצמו משקיע אנרגיות כה רבות, כל פעם מחדש. חיינו עמוסים במטלות וכאשר זוגיות הופכת לעוד מטלה מיני רבות, לא פלא שחלק מאיתנו יחליטו לוותר על כך לגמרי. הפחד קיים בכולנו ויהיה זה שקר לומר שהפחד יעלם לו פתאום. אך בכל פעם כשאנו פועלים מתוכו אנחנו מכשילים את עצמנו ומשחזרים את אותה הדרמה מחדש. העבודה הקשה אך אמיתית, היא לפעול למרות הפחד.
הדרך הטובה ביותר להימנע מדחיה או נטישה היא לא להיכנס למערכת יחסים. כמות הדרכים בהם למדנו להגן על עצמנו היא מגוונת ומרשימה. נמצא את עצמנו נמשכים, פעם אחר פעם, לפרטנרים אשר אינם פנויים לזוגיות ונכשיל את עצמנו באין ספור דרכים מגוונות. נשתוקק לאהבה אך נשקיע את עצמנו בהמנעות אקטיבית ממנה.
נלבש "חליפת הגנה" בכל פעם שאנחנו יוצאים לדייט. לעתים, נוכל להתאמץ מאוד וללמוד לנהל מערכת יחסים כשאנו תמידית בתוך ה"חליפת ההגנה", אך יהיה זה דומה להליכה קבוע על קליפות ביצים. ואכן, להיות פשוט מי שאני ולהביא בחשבון דחיה, זה כבר לא משחק, זה סיכון אמיתי. ובלי שנקח את הסיכון, אין לנו באמת סיכוי למצוא אהבה ולחוות אינטימיות בזוגיות.
המאמר פורסם גם כאן »