' '
לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

Give us a story and we`ll give you back a play תאטרון פלייבק

במה ריקה. רגע לפני מופע. - מרחב פלייבק- אילת מלמד - דרך גוף
במה ריקה. רגע לפני מופע. - מרחב פלייבק- אילת מלמד - דרך גוף


זה פשוט מרגיש כל כך ישראלי, הישירות והחדות והרצון לדבר אמת אחד עם השני יחד עם הומור פסיכי ומשולח רסן. להבנתי, זה מה שאיפשר לפלייבק לעשות עלייה ולהיקלט כאן מצוין

מחשבות על תיאטרון פלייבק

מסתבר שבארץ יש יותר קבוצות פלייבק מבארצות הברית כולה, הארץ שבה נהגה הפלייבק לפני יותר מארבעים שנה. זה פשוט מרגיש כל כך ישראלי, הישירות והחדות והרצון לדבר אמת אחד עם השני יחד עם הומור פסיכי ומשולח רסן. להבנתי, זה מה שאיפשר לפלייבק לעשות עלייה ולהיקלט כאן מצוין.

מופע פלייבק

תפאורת בדים צבעוניים, שחקנים ישובים על קוביות עץ, לבושים שחור, המנחה מזמין מישהו מהקהל לעלות ולספר סיפור.מישהו מעז ועולה. הוא יושב בכיסא המספר, שפת הגוף שלו יושבת איתו, הוא מספר סיפור. בחירת המילים, הדימויים, העוויות קטנות של הפנים, ההפסקות, הקצב, הכל נספג בי. יושבת על קצה הכיסא, דרוכה בהקשבה של מתמודד בשעשועון בשאלת מיליון הדולר. מנסה לצוד מילים מנחות, לחדור את ריבוי המלל ולמצוא את הלב של המספר ודרכו את לב הסיפור.

אני לא מכירה אותו, אבל את האנושיות שבו אני מכירה היטב, אני חיה איתה 42 שנה. כל חוויות החיים שלי נאספות כדי להבין לעומק את מה שהוא מבקש ממני. הסיפור שלו, קטן ואינטימי ככל שיהיה, לשבריר במה, הוא הסיפור של הקהל וגם שלי. אני מאפשרת לו לדבר עם עצמו דרכי. לראות את עצמו לבוש על הגוף שלי כדי שיבין למה דווקא את הסיפור הזה הוא בחר לספר בנקודת הזמן הזו. שירגיש עטוף, מוגן ושמח, שירגיש לא לבד בכאבו, בשמחתו ובפגמיו הקטנים.

מבינה את תפקידי כשמאנית מודרנית בטקס פולחני שבטי שהגבול בין קהל לשחקן בו, נזיל גם אם שמור על ידי סטינג(setting) ברור ומוגדר מראש. יכולת ההתמסרות הזו, בה אני פותחת את עצמי ומאפשרת לדמות אחרת לחיות דרכי ולהתנהל בתוך הסיפור שלה בחופשיות, היא חווייה גדולה מהחיים. על הבמה הסיפור האישי הופך לסיפור מיתולוגי ואני תורמת לדמות את איכויות הבמה שנרכשו בגופי ב20 שנות תיאטרון, והן משחקות בי בקלות ובפשטות. יוצאות ממני אמירות לא שלי וקולות לא שלי, פתאום אני צוחקת אחרת ומגיבה אחרת למצבים כמו מוכרים.

פלייבק הוא משחק קבוצתי, אני לא לבד על הבמה, גם אם הרבה מהמשחק הפלייבקיסטי הוא פרונטאלי ומדבר ישיר אל הקהל. אני מופיעה עם שחקנים מיומנים, שחקנים שאני יכולה לסמוך עליהם. שיובילו אותי אם אלך לאיבוד, שילכו אתי לכל דמות שאבקש, שיאזנו אותי אם אקח צד, שיניעו אותי אם אתעייף, שירגיעו אם אלחץ. שימשיכו אותי אם נתקעתי. ככה זה, בתוך הבאנג`י בלי חבל, של הפלייבק, שהכל בגדר לא נודע, על דבר אחד אפשר לסמוך, על הקבוצה שלך.

סדנאות פלייבק

בעידן הווירטואלי-תזזיתי-מנוכר בו אנחנו חיים, הבחירה להתחבר על רקע סיפורים אישיים, להרחיב ולהעמיק אותם בקבוצה, לפתוח את הלב באופן בלתי אמצעי, ערב בשבוע, זו בחירה מפתיעה ויפה מעין כמוה. המפגשים מאפשרים לשתף ולשקף חוויות מהחיים, מסיפורים משפחתיים, חוויות מכוננות או טראומטיות ועד סיפורים קטנטנים של רגעי מבוכה או צחוק. יש בכוחה של קבוצה לרומם את היחיד, לקדם ולחזק אותו, לשקף לו בטבעיות ובפשטות את מגבלותיו ויכולותיו, ולאפשר מצע מבורך לגילוי עצמי ולגדילה.

האיבר בו שוכנת האמפתיה

לא אצל כולנו האמפתיה נמצאת באותו מקום, הבטן, הלב, הריאות, הראש, המקום בו האחר מצליח לחדור את שכבות האני שלי ולתת לי יד. המקום ממנו אני מסוגלת להקשיב בלי לשפוט, בלי לדעת יותר טוב מהאחר מה טוב בשבילו, והכי חשוב, בלי לרצות להציל אותו.

הפלייבק מלא מתנות, מתנות למספר, למקשיב, לשחקן, לקבוצה, למשפחות שלנו, המתנות האלה נטולות צורה ומחיר, הן אינסופיות וחסרות משמעות ובכל זאת, משנות חיים. כוח, פרספקטיבה, אהבה, קבלה, הזדהות, שיקוף, ריבוי נקודות מבט, אלו מילים קצרות שמאחריהן מסתתרים עולמות שלמים.

לא להקשבה של "דודות"

הקשבה של דודות (ואני לגמרי לא מתייחסת לדודות שלי, שלי מהממות), היא הקשבה שבסופה מגיעה עצה. מה כדאי לי לעשות, מה הן היו עושות במקומי והכי חשוב, איך הן לא היו מגיעות למצב הזה מלכתחילה. את הדודה שבי אני מזמינה להשאיר מחוץ לסדנת ה"פלייבק", ובכלל, להניח את העולם הפרקטי והדעתני, לצד הנעליים, מחוץ לחדר החזרות.

מפגש פלייבק תמיד יסתובב סביב נושא מסויים, אבל כל קבוצה תיקח אותו לאן שנכון לה באותו רגע נתון. כל תרגיל מקבל פרשנויות שונות, ממש כמו שכל סיפור מקבל ריבוי פנים. מילות המפתח הן אומץ ואחריות. החופש שאני נותנת לתלמידים שלי מזמין אותם להיות אמיצים ופרועים, לעוף אחרי רצונותיהם ואחרי האופן בו הם מפרשים סיפורים של אחרים, להעיז לצחוק במקומות הכואבים, להאיר מקומות חשוכים, ולטעות במידה, כדי לשמור על מיידיות ואותנטיות ובעיקר בשביל לתת למספר את המתנות להן הוא ראוי. יחד עם זה, החופש הזה מחייב אותם לקחת אחריות על מה שהם עושים על הבמה ומחוצה לה, לא לשכוח את המספר, את הקבוצה, את הפרטנרים על הבמה ואת הניקיון הפנימי שמתחייב בעבודה מהסוג הזה.

הסיבה שאני נותנת הנחיות ברורות, היא כי אנשים זקוקים להנחיות כדי לא ללכת לאיבוד, ישראלים זקוקים להנחיות כדי להתעלם מהן ולעשות מה שהם רוצים. הכל בסדר. זה חלק מהכייף!



אילת מלמד מורה לפלייבק, שחקנית ומנחה. מוותיקות שחקני הפלייבק בארץ, כחלק מהצוות המוערך של "פלייבק באר שבע", מקימת הקבוצה הנשית, "צלע". מנחה מובילה בכנסי "פלייבק" ארציים. מרצה במכללת גורדון להוראה, וחוקרת את התחום בהקשרים שונים ובאינטראקציות מגוונות.

כל הפעילויות של מרחב פלייבק- אילת מלמד:

קבוצה יוצרת ומופיעה. סדנא שבועית

תיאטרון פלייבק פיסי

כששיטת ז`אק ל`קוק פוגשת תיאטרון פלייבק.סידרת מפגשים יצירתיים ואנרגטיים של עבודת גוף, בשילוב אילתור תיאטרוני, עבודה קולית, ותכנים אישיים.» עם אילת מלמד

שלישי
קבוצה יוצרת ומופיעה. סדנא שבועית

תיאטרון פלייבק פיסי

עם: אילת מלמד

מתי: שלישי

בית ספר לפלייבק- תכנית שנתית

תיאטרון פלייבק מתקדמים

אחרי שנה של עבודה יצירתית ומעמיקההקבוצה פתוחה למצטרפים חדשים.» עם אילת מלמד יעיש

חמישי
בית ספר לפלייבק- תכנית שנתית

תיאטרון פלייבק מתקדמים

עם: אילת מלמד יעיש

מתי: חמישי

שיתוף חברים
עם : אילת מלמד