לכל אחד מאיתנו יש `שפה תנועתית`, כלומר דרך מסוימת שבה הוא מתנהל בעולם ושהכי נוחה לו. תנועה היא השפה שלמדנו עוד לפני שהתחלנו לדבר, ושכולנו דוברים יום יום...
ברור שהתנועה משפיעה על היציבה ועל הבריאות שלנו. מה שלא כולם יודעים הוא שהתנועה משפיעה ישירות גם על המחשבות וההתנהגות.
מה אפשר ללמוד מהאופן שבו אני מכינ/ה סלט?
האם אתה מתגאה ומתהדר בסלט הקצוץ דק-דק שלך? או שאולי אתה מאלה שפשוט לא מסוגלים לחתוך את הירקות ממש קטן, משאירים אותם בחתיכות די גדולות וחושב שהקוצצים דק סתם מבזבזים את זמנם?
בשני המקרים ייתכן שמדובר בדפוס התנהגותי שמאפיין אותך הרבה מעבר לסלט:
סיכוי טוב שאתה (הקוצץ דק-דק) בנאדם שרואה את הפרטים הקטנים ומסוגל להיכנס אליהם ולעבוד איתם, ושאתה (החותך גס) טיפוס של התמונה הגדולה, טיפוס אמנותי וזורם, ופחות יורד לפרטי פרטים.
ו...כן! חיתוך סלט לארוחת ערב בדרך שונה עשוי להיות הדרך ליצירת שינוי בחייך...
ניתן לעבוד עם הגוף לחיזוק מיומנויות שאינן חלק טבעי מהשפה התנועתית שלך, ושנדרשות ממך בפועל. אפשר לשפר יכולות דיבור מול קהל, ניהול מו"מ, אסרטיביות, פתיחות, נוכחות אישית, תעוזה, חשיבה מאורגנת, יצירתיות ועוד.
אני עוסקת בשכלול יכולות תקשורת בינאישית, בעזרת שיטת
לאבאן. הרעיון הוא פשוט אבל עמוק: שינויים באופן הביטוי הפיזי מובילים לשינויים באופן שבו אנחנו מתנהגים וחושבים. העבודה נעשית בעיקר בעמידה ובתנועה, בתרגילים שכוללים תגובות בתנאים משתנים ושימוש במרחב. היות והשיטה עובדת מהר, תהליכים אלה הם קצרי טווח ואורכם בד"כ עד חודשיים.
הגוף מדבר את השפה שלו בכל מה שהוא עושה. היופי הוא שאפשר ללמד את הגוף שפות חדשות, והן מחלחלות מהר מאד אל התודעה וההתנהגות.