לנשימה ארבעה מצבים: נשימה מלאות נשיפה ריקות, העומדים כנגד ארבעת היסודות ופועלים לביטוי השלם הרוחני. היצירה והדמיון מאפשרים משחק בין החלקים בזמן הריקוד.
.
תרגול הנשימה והבנת ארבעת היסודות
כשאני רוקדת בסטודיו אני נמצאת במרחב וסביבי רוקדים עוד רקדנים. המרחב של הסטודיו הוא מדיד. אי אפשר לעבור דרך הרקדנים האחרים. אפשר להישען עליהם וליצור צורות ביחד במרחב.
כשאני רוקדת לבד ושוכחת שאני בסטודיו אני רוקדת בתוך עצמי. לרקוד בתוך עצמי פירושו לחוש את עצמי בתוך הגוף כמרחב. זוהי פעולה שאני עושה באמצעות הדמיון.
אני מרחב פנימי. אין לו גבולות כי אני יכולה בזיכרון של הדמיון להיות בו זמנית בסטודיו וגם בניו-יורק. אני יכולה לחוש את הזרת של הרגל השמאלית ואת האוזן הימנית ומיד להרחיב את המרחב שבתוכי ולהכניס בו את תחושות האגן הנע למקצב המוסיקה.
בספרי דמיון והדמיה כתבתי על הגילוי שגיליתי בזמן הריקוד. שיש מרחב ענק בתוכי. ושגם את או אתה הקורא גם אתם אינכם אובייקטים הרוקדים איתי אלא אתם עצמכם מרחב.
הדמיון הוא שמאפשר לנו לראות מה מכיל המרחב שבתוכינו, לא רק המחשבות. התחושות מממשות עבורי את המרחב שלי ומאפשרות לי לחוש את הרקדנים הרוקדים איתי. גם את פנימיותם.
המרחב שבחוץ והמרחב שבפנים מחולקים באלפי דרכים. יש המחלקים אותם לארבע ובכל רמה של תהליך אפשר אז לראות ארבעה אלמנטים פועלים בסדר מעגלי: אש מים אויר אדמה. כך גם ארבעת מצבי הנשימה.
אחת השיטות להעשרת התודעה, בממד הסימבולי, היא יצירת קשר בין שני ערכים שונים בעלי מבנה דומה. התרגול הבא מדגים שילוב בין ארבעת היסודות לבין ארבעת מצבי הנשימה.
נשום ונשוף ושהה בארבעת המצבים:
נשימה, מלאות, נשיפה, ריקות.
לאחר שלוש נשימות מלאות,
נשום- הכנס אויר ואמור בדמיון או דמיין את המילה - `אוויר`,
במלאות דמיין או אמור את המילה ? `אדמה` וחוש את רגליך ושאר איברי הגוף,
בנשיפה דרך הפה, דמיין או אמור את המילה `אש`,
בריקות דמיין או אמור את המילה `מים`.
התרגיל מעורר מודעות ליסודות בתפקידם הסימבולי של ארבעת שלבי הנשימה.
בנשימה אנחנו יוצרים קשר בין החוץ לפנים באמצעות האוויר.
במלאות אנחנו מקיימים את החיים בגוף וחשים חוויה פיסית כי אנחנו עשויים מחומר.
בנשיפה אנחנו פועלים כלפי חוץ ומאצילים מעצמנו על העולם באמצעות הפעולה והאימפולס המסומל על ידי אלמנט האש שבנו.
בריקות אנחנו מכילים את הרגע הבא, בוראים את הנשימה הבאה ויוצרים מרחב ריקני המסומל באלמנט המים שבנו.
כאשר אנחנו משאילים דימוי מעולם לעולם אנחנו חווים אותו באמצעות תחושות שונות או כלים אחרים. יש לזכור שהקטע הבא מדבר על חלוקה של איכויות המתבטאות בתבניות תפיסה סימבוליות.
יסוד האדמה בעולם החומר, במרחב חיצוני, הוא עולם הדומם והחלק החומרי שבצומח ובחי. אנו חווים אותו באמצעות חוש המישוש, הריח והראייה. במרחב הפנימי החומר שבנו הוא הגוף הפיסי ואנו חווים אותו באמצעות תחושות ותנועה. הגוף והנפש מיצגים את האדמה בתוכנו בחלקיה השונים. והיכולת לממש בצורה מייצגת את יסוד האדמה. הריקוד מבטא את שלושת היסודות באמצעות הגוף, שהוא הכלי, הוא אדמה.
יסוד האוויר מסמל את יכולתנו לחבר בין מערכות שונות, תנועות שונות, רעיונות ותכנים הבאים לביטוי כתכנים ומשפיעים על הצורה, הכוריאוגרפיה.
יסוד המים מסמל את האווירה הרגשית שאנחנו יוצרים בזמן הריקוד, את הקשר שאנו יוצרים עם האחר. את איכות המגע והחיבור.
יסוד האש מסמל את המקצב, את מהירות הפעולה ואת כוח החיות אותו אנו "משדרים" לאחרים.
כל יסוד מתחלק לשני חלקים זכרי ונקבי, מכיל ושופע. שהייה ופעולה.
המכלול הפועל ללא מחשבה, ללא פירוק אנליטי הוא הריקוד שאנחנו רוקדים זה עם זה זה לזה וזה עבור זה. בסטודיו, במרחב החיצוני, וביחסים שלנו זה עם זה בחיים.
נורית שני ציירת ומספרת סיפורים, שחקנית, רוקדת קונטקט, הוציאה ספר חדש בשם `דמיון והדמיה לשיפור מערכות יחסים`, הוצאת אסטרולוג, 2006, נמצא בחנויות הספרים.