מה קורה לי שאני מוגבל תנועתית? שאני לא יכול לקיים את השגרה שלי בבית ובעבודה? מה קורה לי שתנועתי הפיזית מוגבלת הגבלה שעוברת או לצמיתות בשל מחלה?
פחד ממחלות והשיתוק הבא עימו מעצים ומעמיק את חווית החולי. איך יוצאים לתנועה אל מצב בריאות וחיוניות. נקודות למחשבה להבנה ולתרגול.
לפתע פתאום התחילו כאבים בחזה הייתי רק בן 38 ולא יכולתי לעלות קומה בלתי לעצור פעמיים לפחות בלי לחוש שאני מטפס לאוורסט בתוך ביתי שלי. נבהלתי מאוד, רצתי לרופאים וכולם אמרו פה אחד אתה חולה בוא נעזור לך, נחזיר אותך להיות כמו קודם. הם עשו מה שם יודעים לעשות. אז עוד לא היה לי אומץ לומר לא תודה. הפחד והכאב ומגבלות התנועה ניהלו אותי בענק. מאוד מפחיד להיות מוגבל, מאוד מפחיד להיות חולה, מאוד מפחיד להיות פחות, מאוד מפחיד להיות שונה ממה שהכרתי. מה שהרופאים עשו לא ממש עזר לפחות לא אז והמגבלה התנועתית לא נעלמה. היא היתה שם ועם כוונות להשאר.
שיתוק ריגשי
ברור שאחרי הבהלה והפחד בא היאוש והדיכאון. אך לשמחתי שניהם לא באו בשביל להישאר. לאט מאוד הבנתי שאני יכול לעשות כמעט הכל, אבל אחרת, ממש אחרת לעשות הכל אבל לאט. הכאב הגביל אותי פיזית והפחד שיתק אותי רגשית. את התנועה הפיזית לא הצלחתי להחזיר אבל את השיתוק הנפשי שכפה עלי הפחד הצלחתי להניע.
הצלחתי להניע את הפחד ולהתמירו לרגישות, לעדינות, לסבלנות לחמלה ולבסוף גם ליוזמה ועשייה. הרגישות העדינות והסבלנות הם כולם סוג של תנועה, תנועה רגשית, הן טאי-צ`י ופלדנקריז של הרגש. ממרחק של זמן אני רואה שמגבלת התנועה בעורקים הכליליים של הלב שלי, סתימת עורקים בכולסטרול, הובילה את ליבי להתרחב ולהתרכך. וכגבר ישראלי זה השג בלתי מבוטל לפחות לדעתי. היום אני יודע ללמד אחרים טאי צי ופלדנקריז של הרגש.
הגבלה בתנועה
מה קורה לי שאני מוגבל תנועתית? מה קורה לי אני לא יכול לצאת מהבית, שאני לא יכול להפגש עם קרובי משפחה שלי, שאני לא יכול לקיים את השגרה שלי בבית ובעבודה? מה קורה לי שתנועתי הפיזית מוגבלת שנתפס לי הגב או הצוואר ? הגבלה שעוברת. מה קורה לי שהתנועה הפיזית שלי נפגעת לצמיתות בשל תאונה או מחלה?
הגבלה בתנועה נחווית אצל רבים מאיתנו, לא לאמר אצל כולנו, כפגיעה בשטף החיים כפגיעה בחיוניות שלנו כפגיעה ביכולת להתמודד. מצב זה פוגע בצב הרוח שלנו בהתחלה הוא מעצבן אחר כך הוא גורם שמץ של דיכאון ואם הוא נמשך הוא יכול להתפתח בשני מסלולים חלופיים כתלות בחוסן וברמת החיוניות של המוגבל תנועתית.
? המסלול החיוני הוא השלמה מלאה או חלקית עם המצב וחיפוש אחר עשיה פעילות ותנועה אלטרנטיביים הכוללים את המגבלה- אך מפורש לא מתעלמים ממנה. לדוגמא עם נתפס לי הגב ואני מרותק למיטה אני יכול לנצל את הזמן ללימוד ולהתפתחות אישית בקריאה וברשת. אני מייצר תנועה התרחבות ושינוי ברמה האינטלקטואלית או\ו הרוחנית. (בכוונה אני מתיחס בדוגמה להגבלה קלה הזמנית כי ההשלמה והיציאה לתנועה חליפית בעקבות הגבלה לצמיתות היא מורכבת יותר וממושכת יותר ולא כאן המקום להרחיב את הדיון בכך.)
? המסלול התלול הוא מסלול בו העדר התנועה הפיזית מהדהד ומשפיע על התנועה הרגשית. הרגשות השלילים נעדרי התנועה, גרסאות שונות של הדיכאון, תופסים יותר ויותר מקום ומשתקים בהדרגה כל תנועה במערכת הרגשית. דיכאון הופך ליאוש וזה הופך לאדישות. ככל שהתדרדרנו יותר במדרון הקושי להחזרת תנועה למערכת הרגשית קשה יותר.
לאחר תקופה קצרה במצב של הסגר בשל וירוס הקורונה חלקינו נמצאים במסלול החיוני חלקינו במסלול התלול וחלקינו מתנדנדים בין המסלולים אם אתם רוצים לשמור על עצמיכם במסלול החיוני או רוצים לעבור מהמסלול התלול למסלול החיוני אני ממליץ לכם להעיף מבט בטיפים להתמודדות עם מצבי משבר של האקדמיה לחיוניות מבית פרויקט היסוד החי. מקום בו מאמינים כי חיוניות ניתן ללמוד וששינוי יתכן רק בתנועה פיזית רגשית או רוחנית.
כתבות נוספות :
>>
טיפים להתמודדות בימי משבר >>
>>
שינוי יתכן רק בתנועה >>