ונוס ברטרו באפקט גדי- תהליך ששיאו מאמצע דצמבר עד סוף ינואר מזמין לעדכן את האני מאמין שלנו ולדבר אותו. הבקשה היא לזהות מה עובד ונכון, ומה לא ומזמין שחרור מיידי.
הזמן הזה הוא תהליך אנרגטי שבו קריאה פנימית (וחיצונית) לנהל נכון את המשאבים, לזהות את הכיוונים של קריירה ועשייה, ולצעוד אליהם, ובעיקר לדייק ו"לנקות" יחסים עם בני/בנות זוג, שותפים לעבודה, הורים/ילדים, ודמויות אורטוריטה.
הבקשה היא להחזיר את הכוח לידינו מתוך תחושה שכך אי אפשר יותר, ואם לא נעזור לעצמנו, נמשיך "להתנהל" ללא חיבור לאמת שלנו. עד אז, עולים באופן מוגבר כעסים, כאבים ופחדים ישנים שלא נפתרו. פנטזיות ופאסיביות, בעצמנו ובאחרים מגבירים תסכול מתוך הבנת גבולות הזמן והמרחב, וידיעה שבתוך המשאבים הקיימים, דברים מבקשים להשתנות מיידית, כי אין זמן אחר. (מוזמנים לחזור למעגל האנרגטי הדומה הקודם שהיה בדיוק לפני שמונה שנים, בדצמבר 2013-ינואר 2014 בכדי לבדוק מה נזרע אז, מה נפתח בנו, ואיך ממשיכים מכאן למחזור של השנים הבאות)
אלה התחושות והחוויות שהתקופה הזו מעלה:
בתוך יחסים קיימים נוצרים חיכוכים בעיקר סביב ניצול נכון של משאבים, לכאורה פיצוצים גדולים על דברים קטנים, אבל הם מחביאים כאבים שלא דוברו. זה קורה עם בני//בנות זוג, הורים, מורים, חברים, ושותפים. התסכול שצף הוא על אי הגשמה, על התחשבות יתר ועל השתקת האני מאמין ועצירת התפתחות.
התקופה הזו מזמינה לצאת מכבלים ומוסכמות ולתקשר אותנו. אי אפשר להדחיק עוד. בקשרים בהם בסיס רגשי ותקשורתי טוב, זו הזדמנות לניקוי עומק לצורך התחלות חדשות בהן צועדים יחד להמשך הדרך עם מטרות משותפות ותמיכה הדדית. ביחסים רעועים, או כאלה שמיצו את עצמם, התקופה הזו היא זמן שחרור, שיהיה קל יותר ממה שחששתם. המסר הוא שכואב הרבה יותר להיות במקומות שלא מתקדמים מאשר לשחרר, והעולם כמו מתגמל מיידית על החלטות ברורות וממוקדות.
מי שאינם בתוך יחסים מוצאים את עצמם בתנועה מתמדת ומטלטלת בין וויתור, ובין תהליך עומק שמזמין התחלות חדשות. התשוקה מבקשת לחזור לחיים בכדי ליצור קשרים שיש בהם משמעות ומחויבות, הפחדים דוחקים לוותר ודי.
דגש מיוחד בתקופה הזו לשינוי ביחסים עם דמויות אורטוריטה ? הורים, מטפלים, מורים, חברים ובני זוג סמכותיים. צפים מצבים בהם קיבלנו את עמדותיהם גם כשהן הקטינו אותנו, או סגרו בנו את החשיבה החופשית. זה לא באמת הם שעשו זאת, קשה לראות זאת, אבל האמת היא שזה קרה מתוך כך שנתנו להם את הכוח לכך, מתוך חולשה, בלבול, פחד דחייה ואיבוד כיוון. הבקשה עכשיו היא למצוא את הדרך שלנו, ולדבוק בה, ובתוכה לבקש עזרה של מורים ושותפי אמת, כאלה שיוכלו לכוון ולדייק אותנו. משמע, הבקשה להדרכה החיצונית מגיעה מתוך מקום מחוזק ובטוח, שרוצה לנסוק עוד, ולא מתוך מקום של פאסיביות ורצון שיחליטו עבורנו.
יחסים חדשים יכולים להיווצר עכשיו במהירות מפתיעה, מתוך תחושה של "מחוברים לאותן מטרות". לכך מתלווה הרגשה שאין זמן, כי אין לדעת מה מחר. שאין עוד אפשרות להתחפר מאחורי הפחד של מה יגידו ומה יחשבו, מה שיכול ליצור גם קשרים עם פערי גיל ומעמד. הגישה הפסיכו אסטרולוגית גורסת שהזמן הזה מחבר עם שותפים מעברנו הגלגולי, איתם יש תהליכים לא סגורים ועכשיו הזמן להמשיך מהמקום שנקטע אז. בתום תהליך הנסיגה יעלה צורך לבחון מחדש את כל היחסים שהתהוו בזמן הזה, לעיתים הם היו רק טריגר מאד עוצמתי לתנועה עזה של רגשות ויתפוגגו או יחתכו בסוף התקופה. חלקם יוכלו להעמיק לתוך החיים, תוך רגיעה אחרת ובנייה הדרגתית.
מפגשים נוספים יכולים להיות עם אנשים מהעבר איתם יש עניינים לא פתורים. חלק מהמפגשים קורים במציאות, לרוב בצורה אקראית, וחלקם בתוכנו, מתוך הצפת אירועי עבר וניקוי שלהם, בכדי לשחרר, ולהמשיך לעתיד פתוח יותר.
נחשפים סודות ושקרים מול עצמכם ואחרים מה שמעלה כאב ותסכול. הם נוצרו מתחילת החיים ולכל אורכם, מתוך פחד שהאמת שלנו לא תתקבל ונחווה דחייה. הזמן העכשווי מזמין "לפתוח הכל" תוך סיכון שאכן יהיו דברים שלא יתקבלו, אבל אין לנו עוד ברירה, אלא להגיד אותם. יהיו מי שלא יאהבו זאת, אבל, אי אפשר להמשיך לחיות חיים שלמים בכיווץ.
מתוך כך שהנסיגה קורית הפעם באפקט גדי (ומקרינה משם על כל המזלות בזמנים שונים) הדגש הוא על מימוש שיש לו גם ביטוי חומרי, על יציבות ביחסים תומכים, ועל חיבור למטרות החיים, מתוך הבנת גבולות ומגבלות הזמן.
אז מהו התהליך הנסיגה ולמה הוא משפיע כך על תחומי חיים?
ונוס היא הארכיטיפ שמקושר עם כל מה שמיטיב איתנו. בתחילת החיים, כשהאנרגיה הזו בביטוי הכי טהור שלה, היא מביאה נתינה וקבלה מתוך שמחה, ללא מגבלות, ללא הגנות. אני משווה זאת לתהליך הנשימה, ולזרימת האוויר פנימה והחוצה מתוך מקום שעדיין לא התכווץ מול החיים, מתוך חיבור מלא ל- מגיע לי, ראשוני ונקי. ילדים מביאים מעצמם ומקבלים מהעולם כל הזמן, בזרימה אין סופית, עם חיוך גדול, סקרנות, והסכמה לחגוג ולשחק עם מתנות החיים.
עם הזמן, מתוך אכזבות ודחייה למדנו להתבייש, לצמצם, להסתיר. להשתוקק פחות בכדי שלא להתאכזב. למדנו להקיף את עצמנו בחומות הגנה. ההגנות האלה הפכו לכמעט אוטומטיות, אין בהן בחירה, ואנחנו מתכווצים ונסוגים לתוכן כשמשהו עלול לסכן את אזורי הנוחות הבטוחים שיצרנו. באופן אבסורדי מה שמאיים עלינו הם דווקא הדברים שאמורים לרומם אותנו, אלה שהנשמה כמהה אליהם: חיבור, אינטימיות, אמת, כנות, חברות, שפע, אבל כדי שכל אלה יגיעו, עלינו להסכים לפתוח את הלב, את הפה, ולהסתכן בלהיות פגיעים.
אחת לשנה וחצי מתרחש תהליך נסיגה שבו הפלנטה כמו מתחילה לנוע לאחור בכדי לראות את התמונה המלאה מתוך פרספקטיבה. מבחינה אסטרונומית הנסיגה היא תהליך בו תנועת הפלנטה איטית מתנועת כדור הארץ, וכך נוצרת אשליה כאילו היא זזה אחורה (על ההשקה בין אסטרונומיה ואסטרולוגיה במאמר שמצורף בסוף).
הנסיגה הפעם היא באפקט גדי ומתרחשת בין ה 19 בדצמבר ועד ה- 29. בינואר, אולם בפועל אפשר לחוש בה כבר שבועיים קודם. תרגישו את התהליכים שהזכרתי בזמנים שונים בתוך החודש וחצי האלה, מתוך זוויות שנוצרות עם הפלנטות האישיות
מעגל רחב יותר שמרמז על אופי התהליך הנוכחי של אפקט גדי היה לפני שמונה שנים, בחודשים דצמבר 2013 עד ינואר 2014. זוכרים מה קרה אז? מה העזתם ליצור? איזה יוזמות וחיבורים התהוו? איזה החלטות לקחתם? מה הגשמתם ? ומה התעורר ועוד לא מימשתם? מה למדתם בתקופה ההיא, שליווה אתכם בשמונה השנים שמאז? עכשיו נפתחת האפשרות לחזור לתחושות וההתחלות ההן, וליצור את המטרות וההגשמה לשמונה השנים הבאות.
הבקשה היא להתחבר לקול הפנימי, ולסמוך עליו, גם אם הוא שונה, או מנוגד לזה של הסביבה. דבקות באמת נותנת הרבה כוח ונחישות לממש. הנסיגה מפגישה עם תחושות לא קלות, בכדי לזהות את הדפוסים האוטומטיים, ולבחור מחדש. אלה דברים שהצטברו בשנה וחצי האחרונות (וברחב יותר בשמונה השנים האחרונות) ועכשיו הם מוגברים, מואצים, והצעקה הפנימית היא לשנות או לחדול.
ההמלצה היא להעזר בתמיכה, ליצור תוכניות פעולה ובתוכה צעדים, אפילו קטנים, אבל ממשיים. להציף מה שעולה כי כשהדברים נאמרים, מסתבר שאתם לא לבד, ויש עוד מי שהאמת שלכם מהדהדת בו. אז מגיעה תמיכה גם ממקומות לא צפויים, מאנשים שפשוט לא ידעו עד כה על הצרכים והרצונות שלכם.
ככל שהדברים נחשפים, הם מהדהדים ומאפשרים טרנספורמציה. משמע אנחנו יכולים לשמוע את עצמנו, באופן הרבה יותר ברור ונחרץ. כך ניתן לזהות את החדש שמתעורר, ולשחרר את מה שלא שלנו, ונבנה מתוך התניות חברתיות, צורך להתקבל, וקיבעונות שאינם שלנו עוד, ואולי מעולם לא היו.
טעות נפוצה היא לבקש להשהות את החיים עד סוף התהליך. הזמן הזה הוא תקופה נפלאה לתהליכי חקירה ושינוי. הכל חשוף עכשיו, מה שנותן הזדמנות לפתור דברים בדרך שונה מהרגיל, כולל בנושאים שנראה שכבר מזמן הבנתם, אבל כמו התייאשתם מלהניע ולשנות.
מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים ומשפחה. יש משהו מרגיע, מחבר, מדייק, בהבנת התהליכים ופענוח הבקשות שבהם.
המאמר פורסם גם כאן »