מדיטציה בעמידה הינה דרך נפלאה לטיפוח האנרגיה הויטלית שלנו. מודעות לזרמית צ`י. מאמר זה מתמקד בדרכים המסייעות לשמר את הצ`י (אנרגיה ויטלית) ואף להעצימו.
האם הדרך היחידה להגיע למשהו בחיים היא בעשייה? בעולם המערבי בו אנו חיים, רווחת התפיסה כי על מנת להשיג משהו בחיים צריך להתאמץ, קרי לעשות, והרבה. תוצאת לוואי של אורח חיים תובעני זה היא ה stress , אותו מתח הקיים בחיינו באופן סמוי או גלוי, מרוקן את מאגרי האנרגיה שלנו, ופוגם ביכולתנו לחוות ולהתנסות בחיים. מתח זה ניזון גם מהסביבה העירונית בה מתגוררים רוב האנשים בעולם המערבי, סביבה מנוכרת ומנותקת מהטבע.
מהמחקרים על הנושא עולה כי אנשים החיים אורח חיים שקט בסביבה קרובה לטבע, בה האויר נקי, המים טובים והאוכל טרי ומאוזן, חיים באופן רגוע ובריא טוב יותר מאנשים החיים בסביבה עירונית ונתונים ללחצים של החיים המודרניים. התנאים הסביבתיים מוגדרים, על פי הרפואה הסינית כ"צ`י שאחרי הלידה", הנוצר מהאוכל אותו אנו אוכלים ומהאויר אותו אנו נושמים. תנאים אלה אמנם משפיעים על חיינו, אך לא רק. הצ`י בגופינו מורכב גם מ"צ`י מולד" אותו אנו יורשים מהורינו. מעטים הם האנשים היכולים להרשות לעצמם גם בגיל מבוגר אורח חיים סוער, הסבר אפשרי לכך הוא בהיותם בעלי "צ`י מולד" חזק, שאינו נחלש על אף שה"צ`י שאחרי הלידה" שלהם ניזון מגורמים חיצוניים כגון אוכל מעובד, אויר לא נקי וקצב חיים לא מאוזן.
כיון שלרובנו אין אפשרות לעזוב את הכול, לנסוע למקום מרוחק ולחיות בטבע, חשוב שנלמד לחיות בדרך המסייעת לשמור על האנרגיה ולהעצימה כאן ועכשיו.
מאמר זה מתמקד בדרכים המסייעות לשמר את הצ`י ואף להעצימו.
רובינו מכירים את דרך העשיה האקטיבית yao-wei, הדרך היאנגית הכוללת תרגול תנועות, תבניות אימון, מתיחות, תרגול בזוגות וכדומה. הדרך הפחות מוכרת היא דרך האי עשיה wu-wei, הדרך היינית שעיקרה יצירת תנאים מתאימים בהם הגוף יוכל לתפקד במיטבו.
דרך העשיה
הדאואיסטים במזרח עסקו במשך דורות רבים בשאלה "איך לחיות נכון?" על מנת לשמור ואף להעצים את האנרגיה הויטאלית שלנו. לפי המסורת הסינית מוזכר ב Nei Ching - ספר רפואה סינית של הקיסר הצהוב Hunag Ti - דמות מיתולוגית שחיה בסביבות 2700 לפנה"ס, סידרת תרגולי ה-Tao Yin. זו סידרה של תרגילי צ`י קונג המיועדת לשמר את הצ`י ואף להאריך את תוחלת החיים.
המילה Tao פרושה לכוון, המילה Yin פירושה להוביל. מונחים אלו נותנים רמז לאיך הדבר פועל: התנועות של הגפיים מובילות את זרימת הדם בגוף, כך שרקמות הגוף יכולות להתנקות להתחדש בצורה יעילה יותר. תרגילים אלו "מובילים" את הנשימה אל ומחוץ לריאות, כך שהחמצן מטהר מנקה את הרעלים של הגוף. התרגול משפיע על כול מערכות הגוף ובמיוחד על המערכות האוטומטיות, כך שיפעלו בצורה מאוזנת ויעילה יותר.
דרך האי עשיה
אפשר להתווכח ולומר שגם "אי עשיה" היא עשיה. אם כך, חשוב ביותר להבין את רעיון ה"אי עשיה" שהוא מפתח להצלחה בדרך זו. את התשובה אפשר ללמוד מהתבוננות בטבע על איך "פשוט להיות".
בטבע, צמחים ובעלי החיים פשוט חיים, הם אינם עוסקים בפיתוח וחיזוק האנרגיה שלהם. בני האדם אומנם דומים לחיות בבסיס הפיזי המשותף, אך שונים מהן ברוח ובתודעה.
וואנג שיאנג ג`אי ? מייסד האי-צ`ואן, כתב בשנות העשרים של המאה שעברה: "מטרת האי- צ`ואן היא למקד את הרוח ולייצב את התודעה, למצוא את היכולות הטבעיות המולדות". כדי להגיע
לאיזון ולרגיעה אומר מאסטר פונג-הא - אין צורך לעשות כלום. כל מה שעלינו "לעשות" זה ליצור תנאים מתאימים לעבודה טובה של הגוף והתודעה.
הדרך המוכרת ביותר בצ`י קונג לתרגול אי עשיה הינה
מדיטציה בעמידה.
בזמן המדיטציה אנו עובדים דרך "שלושת ההרמוניות" אשר הינם:
איזון הגוף,
איזון הנשימה
ואיזון התודעה
מדובר בשלושה רבדים שונים אשר אליהם אנו שמים לב במהלך התרגול.
לכאורה אפשר להבין שמדובר שוב ב"עשיה" אולם האיזון מושג אך ורק מהפניית תשומת הלב לרבדים אילה.
המתרגל אינו נדרש לשום מאמץ או טכניקה מיוחדת מלבד ההתבוננות.