לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

בארדו



תמר בורר - רקדנית משותקת בשתי רגליה, מעלה מופע חדש - "בארדו", שבו היא מאתגרת את גבולות הגוף והחשיבה. "כאב הוא רגש שניכר בעוצמה רבה יותר מרגשות אחרים", היא אומרת ואינה מוכנה להיכנע לו לרגע אחד

תמר בורר חוצה תהום פעורה על הבמה. לאורך שעה של מופע היא עוברת ממצב של התנדנדות חסרת שליטה כשהיא תלויה על חבלים, מושהית באוויר, למצבי קמילה וצמיחה, התקדמות ועצירה.

בדרכה היא משנה את פניה - לרגעים עוטה מסיכת מוות ואילו ברגעים אחרים היא נראית כאילו מצאה מקור חיים. אם בתחילת המופע היא תלויה כאבן, מכורבלת ומכונסת בתוך עצמה, הרי שבסיומו היא עולה ומזדקפת כעץ מלבלב. המעברים הללו בין קטבים של הוויה הם נושא המופע החדש שיצרה - "בארדו", מילה טיבטית שמשמעותה "בין לבין, מושהה" - שיעלה בבכורה ביום א` הבא בתיאטרון תמונע.

"אנו חיים כאשר החיים והמוות חופפים זה לזה", מצטטת בורר מדבריו של קזואו אונו, מייסד הבוטו - זרם תיאטרון-מחול יפני. בורר, רקדנית וכוריאוגרפית הפועלת בזירת המחול הישראלית כבר יותר מ-20 שנה, חוקרת את מצבי הביניים ומשתהה בהם, כשהיא יוצרת שפה תנועתית ייחודית משלה. המחול שלה מבוסס בחלקו על מחול בוטו יפני ומשולב בפתרונות תנועתיים ובימתיים שמצריך מצבה המיוחד.

בגיל 25 נפצעה בורר בתאונת דרכים ומאז היא משותקת בשתי רגליה. למרות הפציעה, מעולם לא הפסיקה את עיסוקה בריקוד ולדבריה, "9 חודשים אחר כך כבר הייתי על הבמה, כהרגלי".

בורר "רוקדת מאז שאני זוכרת את עצמי", כדבריה. לפני פציעתה רקדה בלהקתה של רנה שיינפלד, למדה בניו-יורק, בבאלי ובמקסיקו, ויצרה כבר בראשית דרכה חיבורים בין מוזיקאים לרקדנים. ברפרטואר שלה רשומים כ-20 מופעים, שהעלתה ב-20 השנה האחרונות. ברובם היא משתפת פעולה עם אמנים מתחומים שונים - ממשחק ומוזיקת רוק חיה, דרך אמנות פלסטית ועד שירה. היא אם לילד בן 9 ועוסקת בהוראה ובעבודה בקהילה - במחלקות לשיקום ובבתי ספר למחול ותנועה.

ביצירה החדשה היא משתפת פעולה עם האמן והמוזיקאי הרולד רובין המנגן בקלרינט, ועם רועי סנדרוביץ, הרוקד מולה. בורר היא "ההלך", האדם החווה את חייו כרצף של תהפוכות ושברים, הנוגע בתחתית ונולד מחדש. היא מנהלת דיאלוג עם שתי הדמויות שעימן היא חולקת את הבמה. על רקע פסקול מתוך "טרילוגיה למוות" מאת אליאן ראדיג, נשמעת נגינתו של רובין יותר כבכי וכנשימה חטופה מאשר כמלודיה בפני עצמה. "הרולד הוא הקול, ההשתקפות שלי", מסבירה בורר. "הוא מבטא דברים שאני, ההלך, חווה או מעורר זיכרון".

מול גופה הצנום והקטן של בורר בתפקיד ההלך העובר תהפוכות וחווה את מותו ולידתו מחדש, נראה סנדרוביץ כצוק איתן, ענק מגונן, ולעיתים כנוכחות מאיימת. "רועי הוא המלאך", היא אומרת. "הוא יכול להיות מלאך המוות או המלאך גבריאל, עבורי הוא ממש כמו אל יווני, נוכחות מאוד פיזית ומשהו מיתולוגי".

באחד מרגעי השיא במופע בורר עוטה על גופה את שמלתו של המלאך השומר שלה, וכמו לובשת את כוחותיו, במחול אירוטי סימביוטי, אך במינימליזם תנועתי.

המינימליזם הוא מוטיב מקשר גם באמצעים שהיא בונה בהם את האסתטיקה של המופע. הבמה כמעט ריקה, אך יש בה "הפתעות" בדמות אבנים גדולות התלויות מהתקרה, ואבנים קטנות מהן, הנשלפות במהלך המחול מכיסי ההלך/בורר, ומנקדות את הבמה באופן היוצר כוריאוגרפיה בפני עצמה. כמו בגינת זן וירטואלית, כל אבן מוארת בזרקור מכוון היטב, ויחד משמשות האבנים והתאורה כנוכחות נוספת על הבמה.

" את לא חוששת שזה מופע קשה מדי לקהל?"

"אני לא תופסת את הריקוד שלי כקשה. זה עניין של מושגים - מעורר, מאתגר, מערער. אני עסוקה בלהיות כמה שיותר כנה".

" את מביאה איתך הבעות ותחושות מורבידיות."

"זה נורא תלוי מהי תחושת המוות שלך. יש את עניין המוות ה`יהודי` - שנתפס כמשהו סופי. אני מנסה להתייחס למוות כמשהו שהוא חלק מהחיים, שבקרקעית הכי עמוקה שלו נמצא הגרעין להיוולדות - הגרעין של החיים עצמם. אני חושבת שהמכנה המשותף שלנו כבני אדם הוא הסוד הגדול שטמון במוות והפחד הגדול שלנו ממנו. ואת זה אני מנסה לפורר ולפרק".

" העבודה היא אוטוביוגרפית? "

"דווקא לא. אני חושבת שקל להלביש את המופע על המצב האישי שלי, שהוא פרדוקס או אוקסימורון - זה עמוד שקל לקשור אליו את החמור. אבל אני מתייחסת בעבודה שלי למצב אנושי הרבה יותר אוניברסלי".

" בדמויות שאת יוצרת על הבמה יש המון כאב. "

"היייתי שמחה לדעת שזה לא רק כאב שאני מחצינה, אלא קשת של תחושות אחרות. יכול להיות שבסוג כזה של חשיפה, פרפורמנס, הכאב ניכר בעוצמה רבה יותר מרגשות אחרים".

" כשאת מתחילה לעבוד על מופע חדש את עובדת על-פי רעיון ידוע מראש?"

"אני מאוד משתדלת להתחמק מנרטיבים עלילתיים מפורשים. יותר מעניין אותי לייצר עולם שיש בו גם קונפליקטים וגם חוויה. כשאני בוחרת במונח `לערער` אני מתכוונת לערער דעות קדומות ודפוסי חשיבה, גם דפוסים של מה זה מחול ומהי תנועה".

" המופע שלך הוא מחול, תיאטרון או אולי מיצג?"

"אולי באמת אפשר לוותר כבר על ההגדרות האלה. רועי הוא אתלט ורקדן ואיש קרקס, הנוכחות שלו מאוד פיזית, ובעבודה איתי הוא למד בוטו והתחבר אליי. הרולד הוא רקדן בוטו רדי מייד, עצם הנוכחות שלו היא כזו. ואני רקדנית".

" את בחרת בבוטו כסגנון ביטוי שהכי קרוב לליבך?"

"המחול הזה בחר בי. את קאזואו אונו ראיתי לראשונה בגיל 16, עם רינה שיינפלד - ומיד הבנתי שזה מחול. זה היה בשבילי הדבר הכי שלם שראיתי על במה - זה היה מפגש עם הקיים. שנתיים אחרי התאונה נסעתי והייתי איתו כמה חודשים, אבל זה משהו שקיים בתוכי".

" האבנים על הבמה באות מהמחול היפני?

"האבנים באות מהמכתש הגדול - והן לא סתם אבנים אלא עצים מאובנים. הן קיימות כבר מיליוני שנה וזה גם משהו שמכניס קצת פרופורציות במושגי הזמן שלנו. הרבה פעמים אנחנו שוכחים שיש עוד הרבה מיליונים לפנינו ועוד הרבה אחרינו. כל עניין הזמן, שיש צורך להיות קשובים אליו ולעצור את המטרונום האוטומטי היומיומי, כדי להגיע לספייס אחר לגמרי - לשם אני רוצה לקחת את הצופים שלי".

בארדו
מאת: תמר בורר בשיתוף עם הרולד רובין, רועי סנדרוביץ
מחול: רועי סנדרוביץ, תמר בורר
קלרינט: הרולד רובין
פסקול: אליאן ראדיג, מתוך "טרילוגיה למוות"

המאמר פורסם גם כאן »

מאת: חגית פלג-רותם, גלובס, 18/12/2007 תמר בורר יוצרת בימתית רקדנית, ומורה לבוטו יוצרת ומופיעה מזה 20 שנה בארץ ובחו"ל, עוסקת בחקר התנועה הפנימית וביטויה הרב גוני והטוטאלי כאחד מרבה לשתף פעולה עם אומנים מתחומים שונים ומלמדת בוטו לקהל הרחב ולאוכלוסיות ייחודיות

כל הפעילויות של תמר בורר:

סדנאות בוטו מאת תמר בורר

חקר התודעה באמצעות תנועת הבוטו. הסדנאות משלבות לימוד בוטו כדרך להתבוננות פנימית וכאומנות מופע, כל אדם לפי בחירתו.הסדנאות מיועדות לקהל הרחב» עם תמר בורר

סדנאות בוטו מאת תמר בורר

עם: תמר בורר

שיתוף חברים
עם : מאת: חגית פלג-רותם, גלובס, 18/12/2007