המאמר עוסק בתהליכי העבודה הבסיסיים של עבודתי ובראשם ההקשבה לגוף
הקשבה לגוף מאת איריס גורן
בשעורי התנועה שאני מעבירה, אני מתרגלת אנשים להקשיב לגופם. כיצד מאורגן הגוף במצבים שונים וכיצד נושאים חלקים שונים את המשקל, דהיינו יציבה.
נקודת ההתייחסות שלי לתנועה היא כמו למילים ולצלילים. האינוונטר התנועתי הוא אין סופי. אני חושפת אנשים לאפשריות רבות של תנועה, מנסה לשרש מהם הרגלי תנועה פסולים ומרחיבה את הרפרטואר התנועתי שלהם.
תינוקות מגלים את העולם ומפתחים תנועות מוטוריות המאפשרות להם להתגבר על כוח הכובד.התינוקות מחברים את תנועותיהם לעולמם הקוגניטיבי כמו גם לעולם הרגשי. עם הגיל כשמערכות קוגניטיביות ורגשיות מתפתחות, הן דוחקות את התנועות הראשוניות והטבעיות למקום פחות חשוב. התנועות היום יומיות הופכות להיות אוטומטיות ונעשות ללא מודעות מצידנו.
במהלך השעורים אני מנסה להחזיר לאנשים את המודעות לביצוע התנועה. למודעות לגוף יש עומק אין סופי. גם כשאנו כביכול במצב דומם, הגוף נמצא בתנועה הרוחשת , אנו נושמים, הדם זורם, חילוף החומרים ממשיך להתקיים ומערכת העצבים בפעולה. מערכת השרירים והשלד מתכווננות בתנועות כמעט בלתי מוחשות, גם לתנועות אלה אני מכוונת את ההקשבה.
בעבודת ההקשבה לגוף ולתנועה יש התייחסות כבדת משקל לא-סימטריה שבגוף.א-סימטריה זו, הקיימת במידות שונות אצל אנשים שונים מקורה במבנה הגופני הנתון וכן במהלך ההתנהגותי תנועתי במשך החיים.
עבודת ההקשבה לגוף מביאה בחשבון את התופעה ואינה מנסה למחוק אותה.
ההקשבה והמודעות לגוף ולתנועתו מתפתחת תוך תרגול שעורים הסובבים סביב נושא גופני, תנועתי מסוים. כמו למשל עבודה על יחסי מצב ותנועה בתוך הטורסו, תנועת גומלין בין האגן ומפרקי הירך ועוד. הגוף מתפקד כתזמורת שבה נוכחים כלי הנגינה כולם, על תפקידיהם השונים. כשרגל פועלת בכוון מסוים, יש לשים לב למתרחש באיברים אחרים ואף מרוחקים, כמו הצוואר והכתפיים. פעולה במקום מסוים היא כמו נגינה של סולן בתזמורת המלווה אותו. בפעילות יום יומית עלינו לפתח מודעות לפעולות פשוטות כמו קימה והתיישבות. המודעות תביא פעולת גוף מתואמת והפעולה תהיה נכונה יותר עבור כל אחד בדרכו.
המאמר פורסם גם כאן »