ריבלנסינג דרך האושר

כל מה שקורה לנו בגוף הוא תוצאה של תחושות, רגשות ואמונות, ולא תמיד אנחנו מודעים אליהם. הריבלנסינג היא שיטת טיפול העומדת על הקשר הזה, ולפיה שחרור מתח פיזי באזור מסוים בגוף באמצעות עיסוי רקמות עמוק, מביא לתגובה רגשית-נפשית אצל המטופל במטרה להגביר את מודעותו להיכרות עם עצמו. רון צבי טרוטוש ניסה, חווה והתרגש. איזון מחדש

מה הייתם אומרים אילו סיפרתי לכם שגיליתי את שיטת טיפול הקסם, שתפתור את כל בעיותיכם. כמה פגישות ותצאו כמו חדשים, תרגישו חזקים, בריאים, חיוניים ומסופקים. סביר להניח שלא הייתם מאמינים לי, ובצדק - אין כזה דבר וגם לא יהיה. לא באנו לכאן רק ליהנות. "בזיעת אפיך תאכל לחם", כך כתוב וכך הדבר. כדי ליהנות מהחיים עלינו לעבוד את האדמה, להכות שורש ולהרגיש ביטחון, לזרוע מחשבה ועשייה נכונות, להשקות את עולם הרגש, להגן על חיינו, לחכות בסבלנות, לקצור את הפירות ולברור בין הרצונות שלנו. באנו לכאן כדי לעשות תיקון.


איזון מחדש
שיטות הטיפול האלטרנטיביות השונות לא מתיימרות לפתור לנו את הבעיות, וזה בדיוק ההבדל בין הרפואה המערבית למשלימה, הן באות לסייע לנו לעזור לעצמנו. אנחנו המושיע היחיד של עצמנו, ובסופו של דבר, גם מי שמתחזק מגורמים חיצוניים, דואג לשמור על הלהבה הזו בעצמו. שיטות הטיפול המשלימות מגלות לנו סימנים ותמרורים בדרך, והמטפל - תפקידו לשקף לנו את המראה האמיתית ביותר של עצמנו ולעודד אותנו לפתוח את עלעליו של הפרח הטמון בכל אחד מאיתנו.
כזו היא שיטת הטיפול הנקראת "ריבלנסינג" (Rebalancing), וברוח חג הפסח המתקרב, ניתן לומר כי היא מסייעת לצאת מעבדות לחירות. סלילה פוקס, מנחת סדנאות ריבלנסינג מהאשראם של אושו בפונה, מגיעה לארץ בפסח הקרוב כדי להכשיר מטפלים בשיטה. ריבלנסינג היא טכניקה מובנית מדעית לתרפיית-גוף המבוססת על משנתו של ווילהלם רייך ועומדת על הקשר בין חלקי הגוף לבין המתחים הנפשיים האצורים בהם. לפי תפיסה זו, שחרור מתח פיזי באמצעות עיסוי רקמות עמוק (לפי שיטת רולפינג), תרגילי נשימה וביו-אנרגיה באזור מסוים בגוף, מביא לתגובה רגשית-נפשית אצל המטופל, ולפי תגובות המטופל ניתן להגביר את מודעותו להיכרות עם עצמו. הריבלנסינג נולדה בסוף שנות ה-70 באשראם של אושו בפונה, ותהליך הריפוי מורכב מעשרה טיפולים במטרה, כפי שאפשר ללמוד משמה, להחזיר את הגוף לאיזון מחדש.

"אפשר לראות חלק מהבעיות על ידי התבוננות בגוף והקשבה לתלונות של המטופל", מספרת פוקס בשיחת טלפון רועשת מתא טלפון קטן במרכז למדיטציה בפונה. "בדרך כלל אנשים מגיעים לטיפול בגלל כאב בגוף - כאבי גב תחתון או צוואר. אני מתבוננת במטופל ומחפשת את הסיבה לכך על סמך מבנה הגוף ומקום הכאבים ומתחילה לעבוד על הגוף. כל בעיה גופנית נובעת מחסמים רגשיים, ובשיחה הראשונית אני מנסה לברר אם הבעיה היא רגשית או פסיכולוגית. כאב גב תחתון בדרך כלל מתקשר למתח רב או לפחד בחיים. בעזרת העיסוי אני מנסה לפתוח את הגוף ולנסות להקל על הכאב, לפעמים הכאב מחמיר והמטופל זקוק ליותר טיפולים. הריבלנסינג הוא, למעשה, עיסוי רקמות עמוק, המשחרר את הגוף, את הרגש והמחשבה, משנה את המבנה שלהם ומעניק חיוניות".

פוקס מוסיפה כי ישנן גם תופעות פיזיות שאי אפשר להתעלם מהן ולכן הטיפולים בנויים בשלבים. "כשאני עובדת על החזה והסרעפת, למשל, זה משחרר את הנשימה החסומה בדרך כלל בחזה או בבטן. כשהנשימה זורמת בחופשיות, האדם נושם עמוק יותר וזה משפיע גם על הגב. הגוף צריך את הזמן לעכל את האנרגיה החדשה שזורמת בו וכדי לבחון את הרגשות שמשתחררים במהלך השבוע החולף בין הטיפולים ואת השינוי הפיזי בגוף. במהלך סדרת הטיפולים יכולים לקרות שינויים מרחיקי לכת. אחרי הטיפול ברגליים, לדוגמה, יש אנשים שמרגישים שהם צריכים ללמוד ללכת מחדש. השיטה היא מאוד הגיונית ומתוכננת לפי שלבים שמביאים תוצאות טובות".

לחוות מגע עמוק
פוקס לא נולדה אל הריבלנסינג, כמו רבים מתלמידיה גם היא הגיעה ממקום חסום ונוקשה. "הייתי מורה בתיכון בגרמניה, פגשתי תלמידים של אושו והחלטתי לבוא לפונה לפגוש בו", היא משתפת. "התחלתי מסע להכרת האני האמיתי ובדרך הייתי צריכה להשתחרר מהחינוך שקיבלתי ולמצוא את המרכז שלי. לאט לאט התחלתי להרגיש שיש לי הרבה יותר נוכחות. בעקבות זה זנחתי את המקצוע שלי כמורה שמאוד לא אהבתי".

"אני אוהבת אנשים ונהנית לעזור להם ולכן כשראיתי את המודעה לסדנה, הלכתי. תהליך הגילוי התחיל מאז וממשיך עד היום, אבל הדבר העיקרי שגיליתי דרך הריבלנסינג היה, שהייתי מאוד עקשנית. חשבתי שאני יודעת הכל, כשבעצם שמתי את חיי בקופסה קטנה. דבר ראשון שצריך לעשות הוא לאהוב את עצמנו וזה לא תמיד קל. בעקבות הלימודים משהו בפנים נפתח אצלי וראיתי ממה התחמקתי כל חיי. בקבוצה גם מקבלים פידבק מאנשים, והכעס שבי יצא מתוך הרבה תרגילים ומהעיסוי עצמו, שלגביו היתה לי ביקורת - יותר מדי עמוק ויותר מדי כואב. כך גיליתי שאני בעצם לא נותנת לעצמי לחוות ושאני תקועה במה שאני יודעת. ראיתי איך אני מקלקלת לעצמי וכשראיתי את זה - זה נפל. עבודה עם אנשים גורמת לנו לראות דברים בעצמנו שאי אפשר להתחמק מהם, זה לא כמו לקרוא ספר", פוקס מספרת.

היא מעבירה את השיטה לתלמידיה כבר תשע שנים והעבודה נותנת לה סיפוק. לדבריה, "על ידי השיטה הזו אנשים יכולים לחוות מגע בצורה עמוקה מאוד כך שמתח רב משתחרר והחיים הופכים ליותר מהנים. אני מאושרת כשאני רואה שזה אפשרי".

אבל כידוע, הטיפול תלוי גם בפתיחות של המטופל, בהבנה ובתשומת הלב שלו. פוקס מדגישה כי אף אחד לא יכול לפתור לאחר את הבעיות. "כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לפתוח חסימות ולראות מה המטופל עושה עם זה. אני חוויתי את עצמי משתנה מתוך הטיפולים וראיתי הרבה אחרים משתנים. אנשים, שבעקבות סדרת טיפולים נרפאו מבעיות חמורות, עשו שינוי מהותי בחייהם והפכו לרגועים, שמחים ומשוחררים יותר. אנשים שהעזו לעשות לראשונה בחייהם דברים שרק חלמו עליהם. בדרך כלל יש תגובה חזקה, אבל כל אחד הוא אחר. להוציא את הרגשות המודחקים החוצה היא אחת המטרות של השיטה, והדרך לעשות זאת היא להרגיש, וזה קורה אצל כל אדם בעוצמה שהוא יכול לעמוד בה".

הבכי החנוק משתחרר
הרגשות החסומים והמודחקים שמדברת עליהם פוקס מוכרים לי היטב. אחת ההבנות שלי בדרך היא ההכרה בבכי החנוק. כמעט כל אחד מאיתנו סוחב איתו מועקה כבדה, בדרך כלל מהילדות, ועליה מצטברות חוויות נוספות שמעמיקות את הפצע המסרב להגליד. גם אם הבנו שההתעסקות בפצע היא מיותרת, הוא עדיין יושב עמוק בפנים. תשאלו את עצמכם מתי כעסתם בפעם האחרונה על אדם שחתך אתכם בכביש. הכעס הוא התגובה המיידית שלנו לפגיעה שאיננו מרשים לעצמנו לחוות ומייד עולה האשמה. מתי בפעם האחרונה נעלבתם? הרי כל עלבון קטן מתחבר אל העלבון הקיומי שלנו, אבל מי בעצם סובל מכל הכעס והעלבון הזה, אם לא אנחנו?

כדי לשחרר את המצוקה הקיומית, עלינו לבטא את הרגשות הללו ולא ברחמים העצמיים הנפוצים. בכי היא אחת מצורות הביטוי היעילות ביותר, רק שבעולמנו אין זה מקובל לבכות. כבר לילדנו הקטן אומרים להפסיק לבכות, מכיוון שהבכי אינו מצטייר כהירואי או מושך במיוחד ולכן עדיף לשמור אותו בבטן. את הבכי החנוק שלי אני מכיר כבר שנים ובשנתיים האחרונות מנסה לשחרר אותו במאמץ רב, בתחילה יצאו הרבה כעס וצרחות מול הים. אלרגיות, ליחה, נזלת ושיעול ריאתי היו תסמינים לקיומו, אבל תחילת שחרורו קרתה הרבה בזכות הריבלנסינג ועל כך תודה למטפלת ולשיטה.

וזה קרה כך: הגעתי לטיפול ריבלנסינג ראשון אצל המטפלת מורן (פרמריטה) פרי, שהיתה תומכת, מקשיבה ומבינה והמגע שלה מדויק ואיכותי. היא הסבירה לי כי בטיפול הראשון היא תעבוד בעיקר על החזה והסרעפת. אחרי עבודה אינטנסיבית על שריר הסרעפת, כשהמגע המלטף שלה הכניס אותי עמוק פנימה אל המרווח שבין חלום למציאות, היא ביקשה ממני לעמוד ולבחון את הנשימה שלי. שמתי לב שהיא סגורה יותר מהדרך שבה נשמתי במהלך הטיפול. פרי אמרה לי שמהתבוננות בגופי היא אינה רואה סיבה לנשימה שטחית כזו ולכן עלי לשאול את עצמי מדוע איני רוצה לנשום.

עם השאלה הזו הלכתי הביתה בתחושת מועקה, אך במהלך השבוע התשובות החלו לעלות ולהכות בי. שמתי לב שאני מכווץ את הסרעפת בעיקר אחרי ארוחות, וכך הבנתי שחלק מהסיבה לכך היא היותי ילד שמן. בתקופת ילדותי לא אהבתי את גופי, ולכן במיוחד אחרי האוכל, נהגתי להכניס את הבטן, בעיקר כשהייתי מול אנשים.
מתוך התהליך שעברתי באותו שבוע עד לטיפול הבא, ניסיתי לשחרר את הסרעפת בכל פעם ששמתי לב שאני מכווץ אותה. כמה ימים לאחר מכן, באמצע משמרת בעבודה, החל לעלות לי בכי. ניסיתי לעצור ולהחזיק אותו, אך בסופו של דבר החלה לרעוד לי השפה התחתונה, מה שלא קרה לי מילדות, והבכי פשוט פרץ ממני, היסטרי ובלתי נשלט. בכיתי על בדידותי ללא זוגיות, על גופי הבלתי חטוב, על הביטחון העצמי המתערער מכל דבר קטן ועל תחושת הכישלון והפספוס. אך נהניתי מהבכי, זה לא היה בכי של אומללות. להפך ? הרגשתי בר מזל שסופסוף נגעתי בכאב והנה הוא משתחרר בחלקו החוצה.

יציאה מעבדות לחירות
את מסע היציאה שלי מעבדות לחירות התחלתי לפני חמש שנים שבמהלכן לא פסחתי על אף שיטה שעשויה לעזור לי לצאת לחופשי מהקלות הבלתי נסבלת של הקיום. לרבים זה נשמע ריק מתוכן, אבל התבוננות עמוקה ואמיתית פנימה אינה מאפשרת להמשיך ולהתעלם מכך שהאויב הגדול ביותר שלנו הוא אנחנו עצמנו. אנחנו שבוחרים לנו עבודות שאיננו אוהבים, שמכניסים את עצמנו למערכות יחסים שמזיקות לנו, שאוכלים אוכל לא בריא לנו, ושומרים בבטן את רגשותינו ודעותינו מפחד שנדחה על ידי החברה. אחרי כל ההרס העצמי הזה אנו לא תמיד מבינים למה גופנו בוגד בנו ושולח בנו מחלות ומכאובים בזה אחר זה. "למה זה מגיע לי?" - היא השאלה הנפוצה ביותר ומאפיינת את תחושת הקורבנות שבה אנו חיים. אז איך יוצאים מהבוץ? איך אוזרים אומץ לגעת בכל הרגשות והזיכרונות המודחקים? הכלי הראשון שאנו זקוקים לו הוא התקווה, וזיכרו - ככל שהמכאובים גדולים יותר כך תחושת השחרור תהיה גדולה יותר. לא מדובר בהבטחה מיידית להקלה, הדרך היא נצחית ועלינו ללכת בה אם כקורבנות ואם כלוחמי חופש.

עשרת הנגיעות
מה קורה בכל אחד מעשרת השלבים של שיטת הריבלנסינג?
טיפול 1 - Opening to Grace: עבודה על אזור החזה, הגב העליון, צ`אקרת הלב ושרירי הנשימה, המשנה את דפוסי הנשימה ומפתחת את היכולת להתחבר לגוף ולעצמך.
טיפול 2 - Being Grounded (קירקוע): עבודה על שרירי הרגליים לחיזוק הקשר בינן לבין האדמה, כשהמטרה היא לסייע לנו לראות את המציאות כפי שהיא, לחוש ביטחון ויציבות ולדעת לעמוד על שלנו.
טיפול 3 - התייחסות לעולם: התמקדות באגן, חגורת הכתפיים ובית החזה, במטרה לאזן בין ביטוי נקבי כמו רגישות, קליטה ואינטואיציה, לבין ביטוי זכרי כמו אקטיביות, אסרטיביות ופרקטיות.
טיפול 4 - שליטה ומסירות: עבודה על פנים הרגליים ורצפת האגן. טיפול זה קשור למיניות ולשחרור רגשות שמקורם בחינוך שקיבלנו, כמו התאפקות למשל.
טיפול 5 - Finding Your Center: מתמקדים במרכז הגוף והבטן, שם באים לידי ביטוי הרגשות העמוקים ביותר, שמקורם בילדות מוקדמת כמו כעס ופחד.
טיפול 6 ? שחרור: מעסים את שרירי הגב והאגן שבהם אנו עוצרים דברים שאנחנו לא מבטאים כמו רגשות ביחסים, יצירתיות, רצונות או כל נושא אחר מתחומי החיים.
טיפול 7 - Dropping the Mask: עיסוי עמוק של הפנים, שרירי העיניים, האף, הלסת והצוואר. הפנים מסמלות את איך שאנחנו מציגים את עצמנו, כלומר המסכה שאנו שמים כדי לבטא את מי שאנחנו באמת.
טיפול 8, 9 ו-10 - טיפולי אינטגרציה: מעלים שתי שאלות מרכזיות - מה המטופל רוצה לשנות בחיים שלו, ומה הוא רוצה לחזק בגופו? וביחד מחליטים על סמך הטיפולים במה להתמקד בשלושת הטיפולים הנותרים. ניתן לחזור על טיפולים מהשבעה הראשונים או לשלב טיפולים באזורים שונים בגוף.

www.bodymind-balance.co.il