לפתע אני, שבמשך למעלה מארבעים שנותיי מעולם לא ביצעתי תנועה שאינה שקולה, מדודה, מכוונת ובבחינה של מהירות דיוק ועוצמה, מוצא את עצמי בשיעור אימפרוביזציה, על כל המשתמע מכך.
לעיתים המקום חשוב יותר מהחוויה, לעיתים המקום הוא החוויה.
על סטודיו PLAY שמעתי במקרה במסגרת "החגיגה בשבועות", שם אילנית תדמור העבירה סדנת
אימפרוביזציה בתנועה שאיכשהו פספסתי. אחרי כן הצלחתי לחזות בשתי דקות של ארוע "תיקון ליל שבועות" בסטודיו PLAY, שוב סדנת קצב ותנועה שהעבירה אילנית. אמנם זכיתי לצפות רק במעט, אך אחרי שראיתי, תהיתי והחלטתי לטעום. לפעמים צריך לעזור לגורל, אז לקחתי יוזמה ללכת לשיעור נסיון.
אם אבחר להגדיר את הסטודיו במספר מילים הם: משפחה, בית, קבלה וחופש.
למרות עומס עבודה (שתואר לי מראש ע"י המזכירה גילה) אילנית פינתה זמן לשוחח איתי. השיחה הייתה מקיפה ומעמיקה וכללה הסבר מקיף על הפעילות המתאימה לי, לפי מה שתיארתי באוזניה.
הגעתי לשיעור ואכן התיאור הטלפוני והמציאות נפגשו להם בשלמות. כבר בכניסה אתה מרגיש את תחושת המשפחה. שלום, ברוך הבא, אנשים נגשים אליך מברכים לשלום ומציגים עצמם. אין תחושה של "טירון" או "חדש". אילנית ניגשת מברכת לשלום ומסבירה שוב את מהלך השיעור.
השיעור מתחיל.
לפתע אני, שבמשך למעלה מארבעים שנותיי מעולם לא ביצעתי תנועה שאינה שקולה, מדודה, מכוונת ובבחינה של מהירות דיוק ועוצמה, מוצא את עצמי בשיעור
אימפרוביזציה, על כל המשתמע מכך.
תופסת את עיני כותרת על הלוח: "לרקוד חופש לרקוד" ופתאום הארה!
חופש לרקוד
לרקוד חופש
לתת לגוף להשתחרר, לנפש להשתחרר, להתחבר לתנועה חופשית – אנטי-תיזה לכל הווייתי ועבודתי, וכאן הסטודיו נותן לי את התחושה והמקום להשתחרר.
אני זז! אני רוקד!
כאילו אין מחר, כאילו אף אחד לא רואה, האווירה במקום נותנת לי את החופש. לא מפחד להיות "הברווזון המכוער" אין כאן בכלל את המקום הזה, הסטודיו לא מאפשר את התחושה הזו בכלל ואילנית בפרט.
הגעתי והנה אני מייד חלק מהקבוצה, משפחה, בלי לעשות רעש, בלי להתחכם ולהתבלט, מקבלים אותי לגמרי בתור מי שאני. אין בחינה, אין ביקורת יש ריקוד, יש תנועה, התנועה שלי היא התנועה הנכונה. קיימת ההכוונה להעביר את הגוף ממקום למקום מפוזיציה לפוזיציה, הדרך היא שלי וחופשית, אין טוב או רע, אין ציון, יש חופש, יש תנועה.
והנה אני לומד טכניקה, לומד גישה. הופך תנועות חדות ונוקשות לתנועה ארוכה וזורמת. לומד להושיט יד ברכות אך בעוצמה.
הפוסט הזה עמד מיותם ובלתי מסויים תקופת מה. ביום שישי בשיעור הבנתי...
יש קצב, יש תנועה ואפשר לשלבם יחד!
הבנתי שמבחינתי שום טיפול או יעוץ, לא ייתן לי את מה ששיעורי אימפרוביזציה/ תנועה/ חופש נותנים לי.
תודה רבה לאילנית, לסטודיו PLAY, לחברים לקבוצה/שיעור אימפרוביזציה ותודה לעצמי שנתתי לעצמי את המקום והמתנה להיות שם.
אני אהיה שם ביום שישי.