על הקשר בין ניהול פרויקטים בסביבה מרובת אילוצים לתיאטרון פלייבק שיכול לחולל בקרב כל אחד מאתנו שינוי
▪ ▪ ▪
"האקסל הוא ידידו הטוב ביותר של האדם", אמר לי פעם מנהל פרויקט שנהג לסדר את משימות הצוות שלו עמודות עמודות על גבי גיליון אקסל שהיה כל כך משוכלל שמיקרוסופט עצמם היו יכולים לבוא ללמוד על יכולות הכלי. קיבוצים, טבלאות ציר, גרפים מתעדכנים בלחיצת כפתור ומסתנכרנים עם תרשים הגאנט. ותרשים הגאנט, עולם ומלואו של סכימת עיכובים בפרויקט, סמיילים ירוקים, צהובים או אדומים בהתאם לגודל האיחור ומה לא. הפרויקט עלה לאוויר באיחור של שנה.
ניהול פרויקט בסביבה עסקית מרובת משתנים זה עסק הרבה יותר מורכב מטכניקת ניהול פרויקטים וממה שמשתקף בלוחות הזמנים והמשאבים שבגאנט. מאפיינים חשובים נוספים הם ערוצי תקשורת טובים עם הצוות, הלקוח והמנהלים, זרימת מידע שוטפת, קשב ופוקוס על מטרות העל של הפרויקט. באופן מפתיע, דווקא בעולם תיאטרון הפלייבק שכל כך רחוק מהעולם העסקי המדויק והאנליטי נמצאות מיומנויות שבאות לידי ביטוי באופן יומיומי בעולם העסקים.
תיאטרון פלייבק הוא תיאטרון הנסמך על אומנות האימפרוביזציה, בו צוות שחקנים ומוסיקאים לוקח סיפור אישי שאחד המשתתפים בקהל מספר והופך אותו בן רגע, ללא תיאום, לסצנה על הבמה שמחיה את הסיפור ואת הלב הרגשי שלו (Playing back the story). לאחר שהסיפור סופר, עומדים השחקנים, כל אחד מעבד את הסיפור באופן אישי, מביטים בעיניים אחד של השני ויוצאים להרפתקה משותפת של שיקוף הסיפור מבלי לדעת מה בדיוק הולך לקרות, מי יאמר מה, ומה התזמון הנכון להגיע לשיא.
חוויית ניהול פרויקט מורכב דומה מאוד לחוויה שעוברים השחקנים בסצנת פלייבק. הגאנט שעומד יפה ומושלם מספר את סיפור הפרויקט כפי שהוא אומר להתנהל. בדומה, צוות השחקנים שמע את הסיפור. רצף האירועים ברור, חוויית המספר ברורה והעובדות גלויות לכולם. ואז השחקן הראשון יוצא לדרך ומביא יוזמה מפתיעה. לו היו מתנהלים פרויקטים לפי התכנון שלהם בדיוק, לא היה צורך במנהלי פרויקטים. הם היו יכולים לסיים את עבודתם בכתיבת הגאנט ולפרוש לתכנון הפרויקט המושלם הבא. אבל בפרויקט עצמו הרוח נושבת לכיוונים שונים בתזמונים משונים. אינטרסים מתנגשים, עומס עבודה, סיבוך מוגזם, חריגה מהתכולה, מחסור במשאבים. כל אלה הם חלק מהסיטואציות הבלתי צפויות שמנהל הפרויקט נתקל בהן ונדרש לתמרן.
המנהלים הטובים באמת הם אלה שיש בהם גם רגישות והקשבה, ולא בכדי. כאשר מתעורר משבר (וזה הרי בלתי נמנע!) יש להגיב אליו ולא להיבהל ממנו, ולהתייחס אליו כאל נתון במכלול הפרמטרים המתקיימים בפרויקט. המנהל צריך להתבונן בנעשה, לצפות את המגמות השונות בפרויקט מצד הצוות שלו ומצד הלקוח, ולהגיב, לעיתים פרויקטיבית ולעיתים תוך כדי מקרה, באופן שינתב את הפרויקט בצורה המיטבית לעבר היעד ויחזיק אותו באוויר.
שחקן הפלייבק מסתכל על המתחולל על הבמה. במידה והוא מרגיש שהשחקנים לוקחים את הסצנה למקום אחר, מחוץ לגבולות הסיפור (out of scope!), הוא נכנס ומכוון את הסצנה למקום הנכון. המספר (הלקוח) מרוצה.
המאפיין המשמעותי ביותר של חווית ההשתתפות בסצנה הוא שהכול קורה כאן ועכשיו, אך תמיד לאור הסיפור שזה עתה נשמע (מטרות העל של הפרויקט). השחקנים יכולים ליצור יוזמה חדשה (שינוי גישה, חשיבה מחוץ לקופסא, פתרונות אלטרנטיביים), להצטרף ליוזמה קיימת (תגבור משאבים) או להתבונן ולחכות שיידרשו שינוי או הצטרפות (בקרה).
בשביל שסצנת אלתור תקבל תוקף, תשקף מציאות ותהיה אמינה, חייבים השחקנים להגיד "כן!" לרעיונות שצצים על הבמה. זהו העיקרון הבסיסי. באותו אופן, מנהל הפרויקט צריך להתבונן בעיניים פקוחות על כל המתחולל, לקבל את הנתון ולהגיב לו.
גם אם מנהל יודע טוב מאוד בעצמו מה צריך לעשות ואיך, הוא לא יכול לעשות את זה לבד, ויש צורך בהקשבה לאחרים שנותנים נקודות מבט שונות שמרחיבות את ראיית העולם שלו. היחס לאנשי הפרויקט צריך להיות כמו חיילי שחמט ולא חיילי דמקה, במובן הזה שלא כולם זהים, אלא לכל אחד יש תפקיד שונה ויכולות אחרות.
הפרויקט מתנהל ימים על גבי ימים שמתגבשים למכלול אחיד של השגת מטרות ארגוניות ועסקיות. השתתפות בחוויית הפלייבק, באלתור סצנה המבוססת על סיפור, מפתחת כלים שימושיים בכל אחד מהימים של הפרויקט ועוזרת למקד את הפרויקט ולהשאיר אותו מוחזק ומנוהל בסביבה חיובית בה יש קשב ותגובה לכל דבר שמתרחש. הגאנט עדיין חייב להיות מתוכנן כהלכה, בקפידה ובפירוט, אבל הוא בלבד לא מספיק בשביל להנהיג פרויקט להצלחה.
בשביל שזה יקרה, המנהל צריך להיות נוכח, להיות ערני למתחולל ולהגיב. בסופו של דבר הסיפור המקורי מקבל שיקוף אמין לשביעות רצונו של המספר והפרויקט נותן מענה מספק לסיבות שלשמן הוא נולד, לשביעות רצונו של הלקוח.
שחקני תיאטרון הפלייבק של נילי לוברני-רולניק יכולים לחולל בקרב כל אחד מאתנו שינוי בפרשנות, בהתבוננות, בגישה לחיים. מי שחווה אותם מציגים את סיפורו - מבין.
צוות זה מורכב משחקנים ומוסיקאים בעלי הכשרה מקצועית באימפרוביזציה ותיאטרון פלייבק, לצד השכלה אקדמאית בתחומים כמו פסיכודרמה, חינוך, תקשורת, ניהול משאבי אנוש, מדע, אמנות, תיאטרון ומוזיקה. הצוות מתאים עצמו למקום, לסיטואציות ולנושאים שמעלה הקהל.
נילי פיתחה את שיטת "פלייבק בחברות וארגונים" ומעבירה סדנאות שהיא מעבירה בארץ במוסדות בריאות, חברות היי-טק, בנקים וחברות מסחריות.
פורסם גם כאן