הטיפול בהפרעת קשב וריכוז מתחיל בילד, אך אינו מסתיים במתן רטלין בלבד. הפרעת קשב היא הפרעה מורכבת שאינה פשוטה לטיפול. לכן, יש להתארגן לתוך מערך תומך של המשפחה ובית הספר.
מה עושים כשהמורה ממליצה על רטלין
הילד עלה לכתה א`. את ההתרגשות הגדולה של חודשי החופש הגדול מחליפה התמודדות חדשה עם שגרת בית הספר. ואז מגיעה שיחת טלפון מהמורה, המשתפת אתכם בחשד לקיומה של הפרעת קשב וריכוז. המלה רטלין עולה על הפרק. חלקכם כבר ידעתם,עוד בגן, שהילד קצת מתקשה לשבת. אולי הגננת העירה את תשומת לבכם. חשבתם שזה עניין של גיל, של מוכנות. אבל לא! בין חמישה לעשרה אחוזים מהאוכלוסייה מאובחנים כיום כבעלי הפרעות קשב וריכוז (ADD,ADHD), וכעת אתם ניצבים נוכח האפשרות שאולי גם הילד שלכם הוא כזה.
כמטפלת בילדים עם הפרעת קשב וריכוז ראיתי שהזכרת המלה רטלין נוטה לעורר תגובות קיצוניות. יש כאלו שיגידו לכם,שזה סם מסוכן, עם תופעות לוואי קשות. ויש כאלו שיגידו לכם, באותה מידה של שכנוע, שויתור על טיפול ברטלין יהיה בעל השלכות הרסניות לא פחות. אין ספק, שכל אמירה כזו מעוררת הרבה פחד ואשמה אצל ההורים.
כדרכי, אני לא מאמינה בקיצוניות. אני חושבת שכדאי לעצור רגע ולנשום. להסתכל על המצב בצורה עניינית ותכליתית ולהחזיר את השליטה לגורם הכי משמעותי בטיפול בילד והוא - ההורים. אז לפני שנכנסים לבלבול משפע ההצעות והפתרונות שיש לרפואה (הקונבנציונאלית או האלטרנטיבית) להציע כיום, חשוב לזכור מספר דברים:
ידע הוא כוח
אני ממליצה להורים ללמוד את הנושא לעומק ולהכיר את השפה ואת המונחים הנפוצים. אבחון מקצועי של הילד יאפשר הבנה מעמיקה של סוג הקושי איתו הילד מתמודד ויאפשר טיפול יותר מדויק ויותר אפקטיבי. כך למשל, אבחון יכול לאתר הפרעת קשב וריכוז, אך לשלול מראש שימוש ברטלין כטיפול המתאים לילד שלכם.
בתחום הרפואה הקונבנציונאלית, האבחנה היא קלינית בעיקרה ובנויה משלושה מרכיבים עיקריים:
1. הערכה קלינית - מתבצעת על ידי פסיכיאטר או נוירולוג, וכוללת היסטוריה מפורטת של הפציינט ובדיקה פסיכיאטרית שמעריכה מצב רגשי.
2. מבחן התפקוד המתמשך - את הבדיקה הבולטת ביותר רובנו מכירים בשם ט.ו.ב.ה: בדיקה אובייקטיבית ממוחשבת, המאפשרת הערכה של השפעת הרטלין על תפקודי הקשב.
3. שאלונים - השאלון הוא כלי סובייקטיבי הניתן למורים ולהורים ומתמקד בפן ההתנהגותי של ההפרעה. הנפוץ ביותר כיום הוא שאלון קונרס.
בתחום הרפואה האלטרנטיבית קיים האבחון בשיטת אלבאום. אבחון זה נותן מידע מעמיק על הגורמים הפיזיים, הרגשיים, הקוגניטיביים והאנרגטיים להפרעת הקשב, ומקנה כלים לטיפול גופני ורגשי תומך.
כל ילד הוא שונה
חשוב לזכור, שכל ילד הוא בעל צרכים שונים. הניסיון שלי לימד אותי, שאין דרך אחת. על כן, הצהרות שייאמרו בפסקנות רבה, יכולות להיות נכונות, רק לא לילד הספציפי שלכם. חשוב להתאים לכל ילד את הטיפול האפקטיבי ביותר עבורו. זאת, במטרה לחסוך זמן וסבל מיותר לילד ולסביבה.
אני יודעת שזה עלול להיות מתסכל, אך לעיתים, גם אם נקבע לילד טיפול מסוים, לא תמיד נקבל את התוצאות הרצויות בשטח. לכן חשוב להיות ערניים, גמישים ובעיקר סבלניים.
תמיכה
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז מתחיל בילד, אך אינו מסתיים במתן רטלין בלבד. הפרעת קשב היא הפרעה מורכבת שאינה פשוטה לטיפול. לפעמים לוקח זמן להתאים את סוג הטיפול, את התרופה, או את המינון המדויקים.
לכן, יש להתארגן לתוך מערך תומך של המשפחה ובית הספר. הדרכה נכונה תיתן להורים ולמורים כלים להתמודד טוב יותר עם הילד, וכך תניב תוצאות טובות ומהירות יותר.
בקליניקה שלי, בחיפה, אני נוכחת שוב ושוב עד כמה תרפיה פיזית ורגשית מאזנת ומקדמת את הילד.
לסיכום - קבלת התהליך
הפרעת הקשב והריכוז בעלת צדדים חיוביים ושליליים כאחד, והיא מתבטאת בצורה שלילית במצבים מסוימים בלבד. לכן, אין כל עניין בטיפול כרוני מתמשך או ב"תיקון הילד". הטיפול, בעיקר התרופתי אינו טיפול של קבע. המטרה היא לאפשר לילד להתפתח בצורה הטובה ביותר, לעזור לו לגלות את היתרונות ולהתגבר על תופעות הלוואי.
הורות לילד עם הפרעת קשב וריכוז היא מסע בעל עליות וירידות, המלווה את הילד ואת הוריו לכל אורך שנות בית הספר. ולכן, חשוב להיערך בהתאם: לקחת הדרכה מקצועית, ללמוד מאנשים שכבר הולכים או הלכו בדרך לפניכם והכי חשוב לא לשכוח שאפשר גם ליהנות.
________________________________________
המאמר פורסם גם כאן »