פוטותרפיה- תרפיה באמצעות צילום הוא תהליך קצר ופשוט שמעורר אותנו לראיית עצמנו ואחרים באור חדש ולראיית היופי הפנימי והחיצוני הסובב אותנו.
רובנו רוצים להפסיק להתעסק עם עצמנו ולהיות פנויים לפשטות הקיום, ליצירתיות, לעשייה, להנאה, לאהוב את עצמנו ולאהוב אחרים ולהיות זמינים לעולם.
הרבה מאתנו, למרות רצון כן זה, חשים כבולים, בלתי ממומשים, בלתי מסופקים ומלאי ביקורת ושיפוטיים כלפי עצמנו והסביבה, וכך איננו זמינים להיצע האמיתי של החיים. אני נוטה להאמין כי במקרים אלה דווקא ה"צלילה", כלומר ההתבוננות והמפגש עם אותם הדברים שנראים כל כך אמיתיים ומוחשיים, הם שיאפשרו לנו להשתחרר מהם, לראות אחרת, לראות צלול יותר.
ישנן הרבה דרכים, ישנם הרבה כלים. התנסיתי בלא מעט מהם ולחלקם אני ממש מוקירה תודה.
אני רוצה לשתף כאן בשיטה מסוימת אשר הולכת ונחשפת לפניי מתוך התנסותי עם עצמי ועם אחרים. שיטה זו היא הפוטותרפיה. היא ידועה בעיקר ככלי אשר מטפלים נעזרים בו בחדר הטיפולים עם מטופל, אשר מביא תמונות הנוגעות בו, או כאשר המטופל מצלם בעצמו ומביא למפגש עם המטפל את עבודותיו ויחד בחדר מעבדים אותן.
אולם מה שנחשף לפניי וממשיך להעמיק הוא תהליך שונה. זהו תהליך שמאפשר ראייה פשוטה וישירה מעבר לדימויים כאלה ואחרים שיש לאדם על עצמו. המצלמה במסע מרתק זה נרתמת ומשמשת ככלי שחושף את היופי הטבעי, הזמין, זה שנמצא תמיד ובכל אחד. אני כצלמת מצלמת את הפונה באופן טבעי ולא מבוים, ברגעים שונים ובזוויות שונות, ולאחר מכן אנו מתבוננים יחד בתמונות שצולמו.
באמצעות הצילומים והתמונות מתאפשר למצולם לראות את רב-הממדיות שבו, המורכבות והפשטות, ובעצם לראות את עצמו ואת הזולת באופן שלם יותר.
ניסיוני האישי הראה לי שאינני מוגבלת או תחומה בגופי, שאינני הגוף, אולם ביקורת עצמית וחוסר קבלה עדיין היו נחלתי. האופן שבו אני תופסת את גופי הגביל את הנינוחות והטבעיות שלי. הצילום העצמי חשף לפניי תמונה אחרת. כן, ראיתי גם את אותם הדברים אשר מעוררים אצלי חוסר נוחות, אולם גם ראיתי את היופי והטבעיות שבגוף ושבפנים. הראייה היתה כל כך מוחשית ולכן גם יצרה מיד תפנית. לצד הביקורת המוכרת נפתח בתוכי מרחב חדש ובלתי מעורר של קבלה עצמית, ראיית היופי הטבעי הקיים והעדר שיפוטיות.
מאז שהתנסיתי בכך עם עצמי נוכחתי בתהליך זה קורה בטבעיות ובפשטות גם לאחרים. אין באמת הבדל בין הפנים לחוץ, אפילו ברמה הפשוטה ביותר- כאשר אנו טרודים במשהו, זה ניבט בפנינו ומשתקף בגופינו. וכאשר ישנה הרפיה ולו לכמה דקות, מהמאבק להיות מה שאנו לא, וההתעסקות העצמית פוחתת, אז הפשטות, היופי והאור שישנם תמיד - נגלים. בעצמנו ובאחרים.
המאמר פורסם גם כאן »