היום עיקר העבודה שלי מתרחשת במים המופלאים והמרפאים. טיפולי waterdance ו watsu במפגשים חדפעמיים ומפגשים תהליכיים מתמשכים.
לקריאה נוספת »
לכל אדם ישנה האפשרות לרפא את עצמו ולערוך שינוי בחייו, החיים מציעים לנו שביל לצעוד בו ואפשרויות לצמיחה, גדילה והתפתחות, עלינו רק לקחת אותם. לפעמים אנחנו רק צריכים עוד איזו עין חיצונית שתעזור לנו לראות ואוזן קשובה שנלמד ממנה להקשיב, להקשיב לליבנו הפועם ולרצונותיו.
כשאנו לא מקשיבים לו, עולה כאב, הכאב הגדול הקיים כשאני חיה את חיי רחוק מהווייתי, רחוק מהמהות שלי. כמה סבל יש בלחיות ציפיות של מישהו אחר, ערכים ותפיסות של אנשים אחרים ולפעול משם. מגיע הרגע בו הנשמה צועקת, זועקת את זעקתה... אצלי אגב, היא זעקה רב חיי הבוגרים, רק לא ידעתי לתרגם אותה נכון, לא הצלחתי להאזין, להקשיב באמת. לא הבנתי מה היא אומרת. גם היום, עדיין, אני לומדת אותה כל יום מחדש...
ואם רגע (או שניים) באישי..... סיימתי את לימודי העבודה הסוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב בשנת 2001 ונכנסתי לעבוד בתחום השיקום עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, התמקדתי בעיקר בתחום ההפרעות התפתחות. במהלך שנותיי כעובדת סוציאלית, הרגשתי שמשהו חסר מלווה אותי, לקח לי זמן להבין ולהרגיש מהו. חיפשתי משהו עמוק יותר או גבוה יותר, הבנתי שאני רוצה להגיע אל התמונה הכוללת שמתייחסת אל האדם מתפיסת ההשפעה הישירה והדו כיוונית בין גוף לנפש. מתוך החיפוש שלי התחלתי לרכוש כלים לריפוי עצמי שלי ולריפוי אחרים. בשנת 2005 נכנסתי ללימודי ה Healing והרגשתי שעולם שלם נפתח בפני. הרגשתי שאני מגיעה הביתה ומשהו מתרחש בעומק שלא יכול היה להיות קודם, היו רגעים שיכולתי לפגוש את ההוויה הפנימית, המקור. הרגעים הללו היו עבורי נוכחים מאד, עוצמתיים, אך יחד עם זאת גם מאד חמקמקים, שבריריים. גם לאחר שכבר פגשנו את ההוויה הפנימית שלנו, רב הסיכויים הם שאם לא יהיה לנו הליווי המתאים שם, יהיה קל מאד "לוותר" עליה בתוך החיים עמוסי הציפיות שלנו; הציפיות שלנו מעצמנו, ציפיות ההורים מאתנו, המשפחה, הסביבה, מקום העבודה, בן הזוג.... אבל איזה מזל שכן יכולתי לפגוש במקום הזה ולחוות אותו, כיוון שזה מה שגרם לי להמשיך בחיפוש ולהעמיק בדרך שלי למקום הנכון עבורי, דרך שכמובן נמשכת עדיין וכנראה לא תסתיים.. הרבה בזכות המורים והאנשים המלווים ששלחו אלי בדרך. מאז אני ממשיכה לרכוש כלים נוספים שמאפשרים לי לסייע לעצמי וללוות אנשים בתוך מצבי שינוי בחיים שלהם, מתוך תפיסת איכות חיים, אחריות, מודעות והתבוננות פנימית. זה משתנה ומתרחב כל הזמן, אנחנו כל הזמן בתנועה, בשינוי, בדינמיות של החיים. למדתי כבר שהכל הוא נכון רק לעכשיו, רק להיום. בתוך הדרך הזו הבנתי שאינני מגשימה את עצמי, את מהותי בתוך העבודה כעובדת סוציאלית במסגרות הקונבנציונליות, נפשי קראה להשתחרר ולצאת החוצה.. ושוב, גם זה כנראה נכון רק להיום...אני בדרכי האישית, הייתי צריכה לפרוץ ולשבור ולצאת אל הלא נודע בתוך מסע פנימי שהחיצוניות שלו התבטאה בצורתה של אמא הודו.. לעזוב הכל ולצאת לחצי שנה של דרך פנימה, תקשורת, וויפסנה, תנועה, מים, לימודים, nonduality ועוד... ומאז אני מתמקדת בלרקוד את החיים, מצאתי את התנועה הפנימית שלי שמידי פעם עוד עוצרת ומנסה להתמרד ולהתנגח. בתוך התנועה הזו יש בי תשוקה לקרוא לכולם להגשים את עצמם ולהזכיר זאת לעצמי כל יום מחדש... הלא אנחנו מלמדים אחרים את מה שאנו צריכים להזכיר לעצמנו ובכל מפגש יש לנו הזדמנות להיות גם המורה וגם התלמיד, גם המרפא וגם הנרפא. לתוך המפגשים אני מביאה את הרקע והניסיון כעובדת סוציאלית, עם התפיסה המערכתית שמנחה אותה ומשלבת בין עבודת מודעות רגשית ופיסית כאחד. הדבר מתאפשר בזכות שילוב של כל כלי הטיפול שנמצאים אצלי בסל ואתם אני עובדת, אותם למדתי וחוויתי במהלך הדרך. היום עיקר העבודה שלי מתרחשת במים המופלאים והמרפאים, התאהבתי בתנועה במים, באיכות שהם מביאים, בריפוי העוטף שלהם. המים מבחינתי מביאים לטיפול איכות של קבלה מוחלטת, ללא תנאי. במסע במים מבצבצת גם הרפלקסולוגיה, שיטה המטפלת בגוף האדם דרך נקודות השתקפות בכף הרגל, וברקע פרחי הבאך, תמציות טבעיות המאזנות מצבים רגשיים. אני מאמינה שכולנו רוצים עמוק בפנים להגשים את עצמנו על הכדור הזה, להביא אהבה ולהעלות את התדר. זו האחריות של כל אחד מאיתנו כלפי עצמו בלבד! משם זה כבר מהדהד הלאה...
``תחילת מעשה במחשבה צלולה`` מזמינה אותנו בראש ובראשונה לצלול למים, ככלי עוצמתי למפגש עם הרצון הפנימי החזק שלנו. הסדנא מזמינה נשים שקיים בהן רצון ללדת רעיון כלשהו ליצירה, לבריאה, להגשמה.» עם Zohar Lev