הג`אנק פוד של מחפשי המשמעות

המאמר פורסם בגרסה מקוצרת מעט ב"חיים אחרים", יוני 2005


ההמבורגר והפיצה של מחפשי המשמעות
כשהבטן ריקה, הדבר המפתה והקל ביותר עבור רבים מאיתנו הוא `לחטוף` פיצה או המבורגר (אם איננו צמחונים), למזוג מים רותחים על קופסת אטריות-אינסטנט או לחמם במיקרו משהו מוכן שמצאנו במקפיא שבסופר.
גם כשליבנו העדין ריק וכואב, כשאנו מותשים ומיואשים, כשאנחנו לחוצים, מבולבלים או מבוהלים, אנחנו מתפתים לפעמים למהר ולמלא את תחושת הריק, למסך את הכאב, להכניס סדר בבלבול ולהשקיט את החרדה.

את הרעב הזה, שבלב ובנשמה, ה`סופרמרקט` של העידן החדש מבטיח להשביע - אבל לא תמיד הוא אכן מקיים. זהו סופרמרקט שתופח מיום ליום ומציע מגוון אדיר של `מוצרים` רוחניים: גורואים, ספרים, אתרי אינטרנט, סדנאות, תיאוריות, יועצים, מטפלים... בין `המוצרים` יש בריאים ומועילים ויש כאלה שמזכירים את האיכויות המפתות - והלא כל כך בריאות - של המזון המהיר. למוצרים מהסוג הפחות בריא ניתן לקרוא `מזון רוחני מהיר`. אלה הם המזונות הרוחניים שמספקים תחושה של שובע מיידי בהשקעה קטנה יחסית של מאמץ, זמן וכסף, אבל עלולים לגרום - וגורמים - נזקים לטווח ארוך.

בדיוק כמו במקרה של מזון מהיר, אם נגזים בצריכה של מזון רוחני מהיר, נשבע עכשיו ומייד אבל יכול מאוד להיות שנשלם מחיר גבוה בבריאותנו ובאיכות החיים שלנו בהמשך. אם, לעומת זאת, נלמד לזהות, להכין ואפילו לגדל מזון רוחני בריא בעצמנו ובגננו, יש סיכוי טוב שחיינו יהיו טובים ובריאים - לאורך זמן.
אז איך נבחין בין מזון רוחני מהיר ומזון רוחני בריא? בפסקאות הבאות ננסה לבחון כמה מאפיינים של שני סוגי המזון הרוחני.




תם הרעב הגדול?
המזון הרוחני המהיר מבטיח, בדרך כלל, הבטחות גדולות ומסעירות: אושר, הארה, חוויות אקסטאטיות, גילוי סודות החיים והבריאה ודילוגים נחשוניים בנתיב ההתפתחות הרוחנית. המזון הרוחני הבריא, לעומת זאת, נזהר בדרך כלל מהבטחות גורפות ונלהבות כאלה - גם מתוך ענווה וגם מתוך אחריות. הרי הבטחות כאלה לא ניתנות להגשמה מושלמת - ובטח לא תוך שבועיים. גרוע מזה - ההבטחות הגדולות נותנות אשליה של ריגוש ושובע רגעי אבל יוצרות למעשה רעב למה שהובטח: למה אני לא מואר עדיין? לא מאושר כל הזמן? לא רואה הילות? לא יוצא מהגוף? לא מסתדר עם נשים? לא שליו כמו מורן? לא משוחרר כמו נתנאל?

המזון הרוחני הבריא, מבטיח פחות אבל מקיים יותר. הוא לא מבטיח שובע או הארה מיידיים אלא מציע אימון סבלני ובדרך כלל ארוך-טווח. הוא לא ממסך את המצוקה, מנסה לעקוף אותה או לדלג מעליה ישירות אל האושר המושלם אלא מציע דרכים להתבוננות צלולה, חומלת, מקבלת, ומלמד, בסבלנות, איך ניתן לחיות טוב ולעשות טוב מבלי להתעלם מהקשה, מהכואב, מהאפל.

חלק ממשווקי המזון הרוחני המהיר עוטפים את מרכולתם בעטיפות ססגוניות של מסתורין וסודיות. גם זוהר כזה יוצר רעב: לפעמים החוויות והתובנות המובטחות מתוארות לא כמשהו שמובטח תוך שלושה ימי סדנה אלא דווקא כמשהו נשגב, מופלא וקשה להשגה - אלא אם כן תעשה גם את הסדנה הבאה, כמובן, שהיא למתקדמים בלבד. וכשמגיעה הסדנה הבאה, לעיתים מסתבר שהסודות האמיתיים יתגלו רק בזו שאחריה.

המזון הרוחני הבריא לא יבטיח הבטחות להצלחה מלאה ולטרנספורמציה מיידית אבל גם לא יציג את התוצאות המובטחות כמשהו נשגב ובלתי נגיש לאדם ה`רגיל` אלא כדבר שניתן, בדרך כלל, להגיע אליו עם הרבה סבלנות, נחישות, קשב, אומץ, ענווה...

בין מוכרי המזון הרוחני המהיר יש גם כאלה, שמעצימים בדבריהם את הרעב - ואז מבטיחים להשביעו: הם מסבירים לנו שהחיים שלנו,לעומת החיים שלהם, אפלים, דלים, חסרי חופש ומודעות ואז מבטיחים לספק לנו את האור, העושר הרוחני, החופש והמודעות החסרים. מה הפלא אם גם מי שהגיע שבע נעשה לפתע רעב...

לעומתם, מי שמגישים מזון רוחני בריא לא יציגו את קיומנו כקיום שלילי וחסר בלבד. הם יצביעו על גוונים ודקויות, על פנים לכאן ופנים לכאן. הם יצביעו בבהירות היכן נדרשת עבודה, אבל ימנעו מהשחרת המצב כמות שהוא, מהכללות ומראייה בשחור ולבן.

עזרה ראשונה או עבודה לטווח ארוך
עוד סוג של מזון רוחני מהיר מתייחס לעבודת הנפש כעזרה ראשונה או כטיפול סימפטומאטי בלבד. אם רעבים צריך למלא את הבטן מיד, אם הלב כואב צריך להעלים את הכאב ומייד - באמצעות תרופה, במדיטציה, בסדנה. ואם הטיפול הצליח, `החולה` חוזר במהירות לשגרה ומפסיק לעשות את עבודת הנפש שלו. לא שיש רע בעזרה ראשונה - לעיתים יש לה חשיבות גדולה גם בתחום הגוף וגם בתחום הנפש, אבל עזרה ראשונה לא מלמדת את החולה לרפא את מחלתו בעצמו ולשמור על בריאותו בהמשך. לעומת זאת, מזון רוחני בריא, יתייחס לעזרה הראשונה מתוך הקשר רחב, כחלק מתהליך לימודי מתמשך שבו אדם לומד להבין מה מפעיל אותו, מהם מקורות מצוקתו, כיצד להתמודד עם מצוקות החיים וכיצד לא להיקלע לחלק מהן. במובן זה, מזון רוחני בריא הוא גם מזון רוחני איטי...

פרפרי הסדנאות
מזון רוחני מהיר מספק הרבה התרגשויות: רעיונות `מיוחדים`, `אזוטריים`, ליודעי סוד. הוא מרתק, מסעיר, חדש. פרפרי המזון הרוחני המהיר מרחפים נרגשים מסדנה לסדנה, משיטה לשיטה, מאתר אינטרנט לאתר אינטרנט, מספר לספר, מגורו לגורו, מריגוש לריגוש. בלי משים, הם מתייחסים לעבודה הרוחנית כאל שעשוע, גימיק, תחביב. אבל, אם יש בתהליך תקופה `מתה`, אם נדרשת לאדמה שנת שמיטה ומנוחה, או שנדרשים מהם עבודה, מאמץ, כנות, אומץ, סבלנות או התמדה הם מגלים פתאום שהם משתעממים, שמיצו את התהליך, וממהרים לרפרף אל הריגוש הבא.

אם הם לא נעשים ערים למצבם, הם עלולים להאמין במשך שנים שהם עובדים ומתקדמים, כשלמעשה הם נמנעים מלעשות את העבודה האמיתית שלהם. והעבודה תמיד כוללת גם קשיים, מעצורים, אתגרים. היא לא תמיד קלה - אבל היא משביעה לאורך זמן. כמו עבודת הדייג או הגנן, השגת מזון רוחני בריא דורשת סבלנות, נחישות, פיתוח מיומנויות. זו אינה עבודה אקזוטית בהכרח, ולעיתים נדמה שהיא לא רוחנית בעליל ואפילו נטולת סקס אפיל... לפעמים יושבים שעות וכלום לא קורה - כי הצמחים לא בוקעים מן האדמה לפני שמגיע הזמן. וצריך גם ללכלך את הידיים בבוץ ובזבל פרות - כי זה מה שנדרש. לעיתים נתפסים השרירים ולעיתים מחלה מחסלת את היבולים וצריך, כך נדמה, להתחיל מחדש. מה לעשות - כדי להשיג מזון רוחני בריא עלינו להשקיע, להיכשל, להתבלבל, להתלכלך ולגעת בכל מה שמופיע - בין אם הוא אקסטאזה וריגוש ובין אם הוא כאב וייאוש. אבל לומדים לגנן, לומדים לדוג, לומדים לבשל. וכך הבריאות והיכולת והעוצמה ושלוות הנפש מתפתחים אט אט.

אם כן, מי שמלמד אותנו כיצד למצוא, לטפח ולבשל מזון רוחני בריא, לא יעטה על העגבנייה דוק של מסתורין ולא יבטיח לנו דרכים לגרום לה להבשיל מזרע תוך 24 שעות. הוא ילמד אותנו לזרוע, להשקות, לטפל בה בסבלנות ובמסירות עד שתבשיל. הוא ילמד אותנו להתעגבן בסבלנות ולאכול לאט ובתענוג.

תלות והתמכרות
החוויות המרגשות שמספק המזון הרוחני המהיר מסוכנות מסיבה נוספת - הן עלולות ליצור תלות והתמכרות: יתכן שבסדנה כלשהי הוצפנו תחושה של אחדות עם היקום, אהבה, חופש ושלוה. השובע המופלא הזה מקורו, לפעמים, בעיקר בנוכחותו הכריזמטית של המורה או בכוח הסוחף של החוויה הקבוצתית. כשהסדנה נגמרת או כשהמורה נוסע או הולך לעולמו, מתגלה לפעמים הנזק התזונתי שנגרם כשהתבססנו על מקורות המזון החיצוניים, מבלי לפתח את היכולת להזין את עצמנו.

דע את מוריך
לא תמיד קל להבחין אם מורה, מדריך או פסיכולוג כלשהו מזין באמת עבורנו, אבל יש כמה סימנים שיכולים לעזור: אם המורה אינו פתוח לדעות שונות משלו, אם הוא בטוח לגמרי בצדקתו, אינו מוכן לשמוע ביקורת או שנדמה שהוא חוזר שוב ושוב על אותם רעיונות לעוסים או דוגמאטיים - אולי כדאי להיזהר.
אם המורה נראה כניזון מהערצת תלמידיו, אם הוא רומז שעולם הרוח היה דל לפני שהוא עצמו הגיע לעולם - המצב כבר ממש מדאיג. ואם המורה משפיל או מקטין את תלמידיו - שומר נפשו ירחק!
לעומת זאת, אם המורה קשוב, ענו, ובמיוחד - מנסה להעצים את תלמידיו ולסייע להם למצוא את דרכם בעצמם - הסיכויים עולים שהוא מורה טוב לגננות-הנפש ולהכנת מזון רוחני בריא.
גם ממדריכים המקיימים יחסי מין עם חניכיהם כדאי, בדרך כלל, לשמור מרחק. במקרים כאלה קיים לעיתים קרובות ניצול מודע או לא מודע של תלות החניך במדריך שלו.
ולא נשכח גם את המורים ששבו זה עתה מקורס של שבוע בפונה והיום הם כבר מלמדים. לעיתים הם גם מכנים את עצמם ?מאסטרים? ומרשים לעצמם לגעת בידיים לא מיומנות בגינות הלב הרכות של אחרים. אין זאת אומרת שרק על מורים ויועצים בעלי דיפלומות ותארים אקדמיים או ניסיון של שנים אפשר לסמוך. ישנם פסיכולוגים ויועצים מסוכנים גם בקרב אנשי המקצוע המדופלמים ביותר וישנם מורים נפלאים בקרב המורים נטולי התעודות. העצות לזיהוי הראויים שבהם והמזיקים שבהם תקפות גם לאלה וגם לאלה.

וישנם גם שלל היועצים ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט ובעיתונים. גם אלה מגוונים ביכולותיהם, ברגישותם וביושרתם, אולם, לגבי רבים מהם חשוב לזכור, שהם מייעצים לאנשים בתחומים עמוקים והרי גורל בהתבסס על דקות ספורות של שיחה במקרה הטוב. הם אינם מכירים את הרקע האישי והמשפחתי המורכב של הפונים אליהם ובהחלט עלולים לגרום נזקים. כך שגם אם נועצים בהם, כדאי להתייחס לדבריהם מתוך אחריות אישית ובודאי לא לקבלם בעיניים עצומות.

המורים הטובים והמזינים ביותר, אם כן, אינם אנשים מושלמים, אולם הם חיים, בדרך כלל, במתאם גבוה יחסית למשנתם. הם מכבדים אחרים, מחויבים באמת לטפח את תלמידיהם, ונמנעים ככל יכולתם מלהזיק.

אם לא היית - לא חיית!
עוד תופעת לוואי של המזון הרוחני המהיר היא התחושה של האוכלים אותו שהם נעלים על כל אחיהם שלא היה להם השכל להשתתף בסדנה מופלאה כלשהי או שלא ביקרו מורה רוחני מופלא כלשהו. גם תחושת נעלות יהירה זו משביעה מאוד לזמן קצר ומרעיבה בטווח הארוך כי היא מבוססת על התנפחות של האגו, שיפוט והתנשאות שמפרידה אותנו מאחרים ומנתקת אותנו מחוויית היותנו אחד שהיא מקור מזין ומתמשך לחוויה של שובע רוחני.

אז מה באמת אמר בודהה?
תופעה נפוצה נוספת בקרב יצרני וצרכני המזון הרוחני המהיר היא העברה לא מדויקת ואפילו מטעה של רעיונות רוחניים עמוקים או העברה של `אמיתות` שטחיות כאילו היו מעמיקות. ה`אמיתות` לכאורה מוגשות, בדרך כלל, מוכנות ולעוסות מראש, והדברים אינם רעננים אלא מוצאים מהמקפיא, המלא רעיונות מוכנים מראש להגשה. בין ספקי המזון הרוחני המהיר ישנם שרלטנים ורמאים במודע וישנם כאלה שנכשלים ומכשילים מתוך בורות, חוסר מודעות או חוסר צניעות. חשוב אם כן לא לכבות את השכל, האינטואיציה והאינסטינקטים כשמניחים בפנינו מזון רוחני ולבדוק אותו מתוך צלילות ואחריות אישית.




בריאותנו בידינו
ברור שלא צריך לפתח פאראנויה מפני סדנאות, מורים, פסיכולוגים, יועצים וספרים. אם נעשה זאת נמנע מעצמנו הזדמנויות חשובות להתפתח. אדם אחד יכול לעבור סדנה ולהינזק ממנה ואדם אחר יכול לעבור את אותה הסדנה וללמוד ממנה. ההבדל בין זה שניזון לבין זה שניזוק הוא לעיתים קרובות בכושר ההבחנה, בקשב לאינטואיציות ולחושים, בעצמאות המחשבה ובאומץ להטיל ספק גם באמיתות לכאורה. ומעבר לכל אלה - ההבדל הוא באחריות האישית שמאפשרת לנו להתמסר ולסרב בהתאם לנסיבות, כי הרי מורה גדול עשוי לצעוק עלינו מתוך אהבה גדולה ולהועיל לנו מאוד ומורה קטן עלול לצעוק עלינו מתוך קטנותו ובורותו ולגרום לנו נזק.

עבודת גן הנפש
הנקניקייה, הפיצה והבורקס של מחפשי הרוחניות הן, אם כן, הריגוש, התובנה, ההארה הרגעית, החוויה האקסטאטית ותחושת הנעלות על פני אלה שאינם יודעים את הסוד. מלבד תחושת הנעלות, חוויות כאלה יכולות להוות פתחים חשובים, התחלות חשובות - אבל לא יותר מזה. כל אדם שמתעורר צפוי להירדם מחדש אם לא ילמד לעבוד את גן חייו במסירות. כל אדם צפוי לרעוב לבסוף (או לחיות בחרדת-רעב) אם לא ילמד לזהות מזון רוחני בריא, לגדל אותו ולהכין אותו בעצמו.

כדי להיות ניזונים ממזון רוחני בריא עלינו להיות ערניים ולבדוק מה מתאים לנו בכל עת, מתי להתמיד ומתי לשנות כיוון. ואם מצאנו כיוון שמזין אותנו, יתכן שכדאי לנו להשקיע בו, להתמסר לו ולאפשר לעצמנו את הזמן ללמוד את אמנות הגינון והבישול: לזרוע זרעים, לטפח שתילים, לרפא צמחים חולים, לקצור ולבצור ולמסוק ולהכין אוכל בריא ומזין וטעים. ועם תזונה כזאת, גם איזו פיצה מדי פעם לא תזיק יותר מדי.



וזה מה שאמר בנושא הבודהה (והתייחס גם לדבריו שלו עצמו)

"כעת ראו...אל תלכו שולל אחרי סיפורים או מסורת או שמועות. אל תלכו שולל אחרי סמכותם של כתבים דתיים, לא אחרי הגיון או היקש, לא אחרי רושם, לא אחרי ההנאה שבהעלאת השערות, לא אחרי מראית העין של האפשרויות, לא אחרי הרעיון `זה המורה שלנו`.... כאשר אתם יודעים בעצמכם שדברים מסויימים אינם מועילים, שגויים ורעים, הניחו להם... וכאשר אתם יודעים בעצמכם שדברים מסוימים הם מועילים וטובים, קבלו אותם ודבקו בהם."*
ובמילים אחרות מציע הבודהה - בידקו הכל בעצמכם ואל תסמכו באופן עיוור על אף מורה או תאוריה.

*מתוך "קאלאמה סוטא", מה שלימד הבודהה, מאת ואלפולה ראהולה. תרגום: אילן לוטנברג ואבי פאר.