שיטת הג`ירוטוניק היא שיטה תנועתית, רב-ממדית, המאגדת בתוכה שילוב עמוק של עבודת גוף-נפש.
התרגול מייצר גירויים במערכות גוף האדם בניהן מערכת שריר-שלד, מערכת הנשימה, מערכת העצבים ועוד.
תרגול השיטה מתאים בין היתר לחולי פרקינסון המתמודדים עם סימפטומים מגוונים של המחלה לדוגמה נוקשות שרירים , רעד ועצירות. שיעור עם חולה פרקינסון,יתבסס על איזון בין הרפיית השרירים הנוקשים והגדלת טווחי תנועתם ובין חיזוק מערכות רלוונטיות אחרות, שימוש במקצבים המשלבים תבניות
נשימה ותרגילי תנועה ועוד.
ענת, כיצד הגעת לשיטת ג`ירוטוניק?
מאז שאני זוכרת את עצמי רקדתי ובשלב מאוחר יותר התחביב הפך למקצוע. כרקדנית מקצועית, חיפשתי מענה שיקל על גופי הכואב. תחילה נחשפתי לשיטת הפילאטיס כמתרגלת ואחר-כך כמורה, ובשנת 2009, בביקור בסטודיו בניו-יורק, התנסיתי לראשונה בשיעור ג`ירוקינסיס ונכבשתי. חזרתי לארץ וכשבוע אחרי חזרתי כבר התחלתי את תהליך ההוראה של השיטה, תוך שאני מנסה להסביר לקרובים אליי שגיליתי את האור (-:
מדוע בחרת לעבוד עם חולי פרקינסון? וכיצד זה התחיל?
מתוך רצון להעלות את המודעות לשיטת הג`ירוטוניק יוצא שבכל הזדמנות אני מספרת במה אני עוסקת. כך קרה ששיתפתי במפגש חברים על נפלאות השיטה ושבין היתר, היא מתאימה גם כתרגול לחולי פרקינסון. אחת הנוכחות, חברה טובה, שיתפה פתאום שאמא שלה מתמודדת עם מחלת הפרקינסון וכך נוצר החיבור הראשון. התרגול הביא לשיפור בהרגשתה של חולת הפרקינסון, הן בפן הפיזי ולא פחות חשוב, גם בפן הרגשי. המפגש שלי הוא עם אנשים שבחרו לתת הזדמנות לשיטת הג`ירוטוניק, בינהם גם חולי פרקינסון.
ג`יירוטוניק : מה זה בכלל?
שיטת הג`ירוטוניק החלה להתפתח בשנות ה-70 בסטודיו קטן בניו-יורק הגדולה בידי ג`וליו הורבאת`. הורבאת`, רקדן בעברו, החל לחקור ולפתח את עקרונות השיטה בניסיון לשקם עצמו מפציעה. תוך כדי תרגול וחקירה של שפות תנועה שונות הוא החל לגבש שפה תנועתית ייחודית, אותה כינה "יוגה לרקדנים" מה שבהמשך הפך להיות "ג`ירוקינסיס".
מאוחר יותר, מתוך הג`ירוקינסיס (שיעור המתבצע על כיסא, מזרון ובעמידה) פיתח הורבאת` את הג`ירוטוניק- הוא בנה מכשירים מיוחדים בהתבסס על עקרונות השיטה. באופן זה, תנועת המכשירים הינה מעגלית והמתרגל משתמש במשקל גופו ו/או במשקולות בכדי לזוז, להגדיל טווחי תנועה, להשתקם ולהשתכלל מבחינה תנועתית, פיזית ואף מנטאלית.
ג`וליו הורבאת`, עודו פועל לפתח ולקדם את הג`ירוטוניק. הורבאת` משכלל וממציא מכשירים, מפתח את הפן השיקומי של השיטה, מסתובב בעולם ומנחיל את עקרונות שיטתו.
לאילו סימפטומים של פרקינסון שיטת הג`ירוטוניק מועילה?
שיטת הג`ירוטוניק היא שיטה תנועתית, הפועלת באופן ישיר או עקיף על מערכות הגוף השונות, בניהן מערכת השלד, מערכת הנשימה, מערכת העצבים. עובדה זו יוצרת מגוון רחב של תרגילים וכלים, המאפשרים לי כמדריכה, להתאים למתרגל את השיעור לצרכיו האישיים.
נוקשות שרירים של פרקינסון
בהתייחס לנוקשות שרירים, המאפיינת חולי פרקינסון, בשיעור נשים דגש רב על הנעת המפרקים בכדי לשמר את היכולת התנועתית של המתרגל. השימוש במכשירים המיוחדים אף מאפשר למתרגל להגיע לטווחי תנועה גדולים יותר.
פרקינסון וג`יירוטוניק: משחק עם מקצבים המעורר את המערכת העצבית
בשיעור ישנו גם דגש על עבודה עם מקצבים שונים. המקצבים נוצרים על-ידי שימוש בדפוסי נשימה מגוונים, שינויים בקצב התנועות ולעיתים השיעור מלווה במוסיקה. "המשחק" במקצבים תוך פעילות פיזית חשוב בהתייחס לעבודה עם חולי פרקינסון היות והוא גורם מעודד ומעורר את פעילות המוח ואת המערכת העצבית. בנוסף התנועות המעגליות, עליהן מושתתת השיטה, יכולות לעזור להניע את מערכת העיכול, ולעיתים ישנה גם הקלה בנושא עצירות.
ג`יירוטוניק ורעד פרקינסוני
בנוגע לרעד, סימפטום מוכר ונפוץ של המחלה, לעיתים הרעידות יתגברו במהלך השיעור וזאת בשל המאמץ השרירי שהמתרגל מפעיל. אך אין הדבר גורע מהתרגול.
ג`יירוטוניק, מתח שרירים והרפיית התנועה של חולה הפרקינסון
אני מוצאת, שעיקר העניין בשיעור של חולה פרקינסון, הוא לאזן בין תנועה והמאמץ לייצר את התנועה למנוחה והרפיית השרירים. בדרך זו המתרגל נחשף לאתגר תנועתי, "מאלץ" את גופו לחפש טווחי תנועה גדולים יותר וכשזה מצליח, החוויה היא חיובית ישנה תחושת גאווה והצלחה שאיתה אפשר להמשיך הלאה.
פרקינסון וגי`רוטוניק (ג`ירוקינסיס): סיפורי הצלחה
במהלך השיעור חווית ההצלחה חוזרת על עצמה במנות קטנות. הגדלת טווח תנועה אצל חולה פרקינסון יכולה בעין בלתי מיומנת, להיחשב כאילו דבר לא קרה. אולם בעין מקצועית ובעיקר בזכות הפידבק של המתרגל, אשר חש בשינוי, מדובר בהצלחה כבירה. באותה מידה תחושה של הרפיית השרירים ולו במעט, גם היא יוצרת חווית הצלחה ואמונה בדרך העבודה בשיטת הג`ירוטוניק.
מהם האתגרים בעבודה עם חולי פרקינסון?
י` הגיע לשיעור ניסיון לאחר שניהלנו שיחת טלפון אודות מצבו. כשהגיע לשיעור, נוכחתי בפער גדול בין איך שהוא מרגיש וחווה את עצמו לבין איך שאני חוויתי אותו. לא היתה הלימה בין איך ששנינו תפשנו את תפקודו הפיזי. אתגרים מסוג זה עולים בעבודה עם חולה פרקינסון ואז האתגר הראשוני מבחינתי, הוא להביא את המתרגל לעשות דברים שבתחושתו "קטנים עליו". מבחינתו הוא כבר עשרה צעדים קדימה, בין אם מדובר בקצב השיעור או במורכבות התרגיל. מהצד שלי, עליי למצוא את דרך המלך, שתגרום לו לתחושת סיפוק והצלחה לצד תרגול בטוח, נכון ויעיל.
נוסף על כך, הסימפטומים של המחלה של רעד ונוקשות בשרירים מייצרים אתגר פיזי וריכוז רב מצד המתרגל כך קורה שהעבודה על הגוף מעייפת ולא פעם מובילה גם היא לתסכול ותשישות מנטאלית. כתוצאה, לאורך השיעור ישנן עליות ומורדות, כשהאתגר מבחינתי הוא לעבור את רגעי הייאוש ולייצר רגעי הצלחה, תחושת כיף, תחושה של "אני יכול", במטרה שאלו ילוו את המתרגל גם מחוץ לזמן התרגול, ביום יום שלו.
אילו סיפוקים חווית בעבודתך עם חולי פרקינסון?
כאשר ד` נכנסה לשיעור והצהירה כי בביקור האחרון אצל הרופא, הוא ציין בפניה שהוא רואה שיפור תנועתי במפרק הכתף. היא מצידה שוב ניסתה להסביר לו שהיא מתרגלת ג`ירוטוניק, הוא מצידו כבר לא הרים גבה...
אז כן, לפעמים מעבר לסיפוק שחווים בשיעור עצמו, לפעמים גם ההכרה החיצונית, בעיקר מאלו העוסקים ברפואה הקונבנציונאלית, מספקת.
מהם תובנותיך על מחלת הפרקינסון מתוך התבוננות בחולים: מהם הטיפולים שבהם נעזרים חולייך וכיצד השפיעו עליהם?
האנשים אותם פגשתי בחרו בפעילות גופנית כתמיכה אלטרנטיבית למחלת הפרקינסון לצד הטיפול התרופתי והמעקב הרפואי הקונבנציונלי. מי שאני ליוויתי, בנוסף לתרגול בשיטת הג`ירוטוניק, לפחות פעם בשבוע, נתן מקום משמעותי לפעילות הגופנית- אם בעוד שיעורים שבועיים, בתרגול
פילאטיס, מאמן אישי והליכות (במידה ומתאפשר).
כיצד חולים שונים שפגשת מתמודדים עם המחלה?
מפגש עם אדם שמגיע לתרגל את שיטת הג`ירוטוניק בעקבות מחלה, מביא עמו, לצד האתגר הפיזי, אתגר נפשי. ההתמודדות של החולה עם המחלה מלווה בקשת רחבה של רגשות.
כמורה, אני שמה לעצמי למטרה ליצור אצל המתרגל כמה שיותר תחושות הצלחה אותן יחווה בשיעור, בשביל שאלו יחזקו אותו בהתמודדות עם הרגעים המתסכלים והקשים.
כמה חשוב לך ללמוד על הפרקינסון בתור מטפלת?
היכרותי עם מחלת הפרקינסון נובעת מהמפגש עם האנשים המגיעים לתרגל ג`ירוטוניק. לצד הסימפטומים המוכרים, לכל אחד סיפור אחר והמפגש איתו או איתה מלמד אותי. כמובן, שכמטפלת, אני לא מהססת להיעזר, להיוועץ וללמוד עוד מקולגות ותכנים מקצועיים על פרקינסון.
אילו עצות יש לך עבור סביבת החולה בהתייחסות לחולה הפרקינסון?
קטונתי מלתת עצות, אני רק יכולה לומר שמהניסיון הקטן שלי, לסביבה הקרובה חשיבות עצומה בתהליך אותו עובר החולה. לא משנה באיזה תהליך שיקום או ליווי מדובר, התמיכה המשפחתית היא זו שתעזור לחולה להתמיד בדרך בה בחר לנסות ולהקל את התהליך שעובר עליו.
האם יש לך המלצות על רופאים ואנשי מקצוע נוספים בפרקינסון?
המלצתי החמה היא על סטודיו Gyrotonic Room שבתל-אביב. הסטודיו מתמחה בשיטת הג`ירוטוניק ומהווה מקום מקצועי, אדיב וחם לאלו המגיעים אליו. אביגיל כהן, בעלת הסטודיו ומאסטרית לשיטת הג`ירוטוניק, בשותפות צוות המדריכות, מביאות עמן ניסיון וכלים מגוונים מעולם התנועה והטיפול,
כך שלכל מתרגל/מטופל מותאמת תוכנית ליווי אישית. הסטודיו עובד בשיתוף פעולה עם מטפלים מתחומים שונים בניהם יובל לויתן, פיזיותרפיסט המתמחה בשיקום נוירולוגי.
בנימה אישית
אחרי הרבה שנים של חיפושים והתנסויות בעולם התנועה, אני מרגישה שמצאתי את מקומי במפגש עם שיטת הג`ירוטוניק. השיטה מתבססת על עקרונות, שהם שילוב מדויק של תורות מן המזרח ומן המערב, המועברים באופן שמותאם לתנועה הטבעית של הגוף. התרגול בשיטה מתאים לכל אחד ואחת, בין אם כאימון גופני ובין אם כחלק מליווי בתהליכי שיקום ותמיכה, למשל אצל חולי פרקינסון. אני מזמינה אותך לנסות ו"להידבק" בשיטה.