תנועה מתקיימת כאשר יש שינוי של הגוף במרחב ובזמן, כדי שתנועה תתקיים נחוצה נשימה ולנשימה יש מרכיב חשוב בהנאה בזמן תנועה.
בגדול, תנועה מתקיימת כאשר יש שינוי של הגוף במרחב ובזמן. תנועה יכולה להיווצר מתוך פעולה שאנו עושים והיא יכולה להיווצר מתוך אקט חיצוני שהשפיע עלינו. אך תמיד תנועה תתקיים כאשר יתקיים שינוי של הגוף במרחב ובזמן. תנועה איטית תיקח משך זמן ארוך יותר מתנועה מהירה אך שתיהן ינועו במרחב.
כשחושבים על זה לעומק, האופציות שלנו לנוע במרחב ובזמן הן אין סופיות.
תנועה יכולה להיות חזקה, רכה, מהירה, איטית, גדולה, קטנה, עם רגש, באזורים רבים בגוף, עם
נשימה ועם קול.
זה אומר שהפוטנציאל הפיזי שלנו ביחס לתנועה הוא אין סופי.
כדי שתנועה תתקיים נחוצה
נשימה, הדלק של הגוף, אחרי שאכלנו, ישנו ועשינו עוד כמה פעולות בסיסיות,
נשימה נותנת לתנועה את האיכות, העומק והייחודיות, היא הופכת את התנועה להיות מעניינת ומקורית. כאשר התנועה והנשימה משתלבות באופן הרמוני זו בזו קורה דבר קסום, אנו הופכים להיות מלאים בנוכחות ובטחון.
אם ננשום קטן ונייצר בגוף תנועות גדולות ומהירות, קרוב לוודאי שנתעייף מהר מאוד מכיוון שהנשימה לא מותאמת לתנועה אותה אנו רוצים לבצע.
אם ננשום גדול ומהר ונבצע בגוף תנועה שאינה מצריכה הרבה נשימה (הרבה אנרגיה) התוצאה תהיה שגם נתעייף וגם הכוח שלנו לא יתועל לכיוון הרצוי. כיוון שהנשימה והתנועה אינן מתואמות.
כשרוקדים, לנשימה יש מרכיב חשוב בהנאה. כשאנו שוכחים לנשום בזמן ריקוד אנו מתנתקים מהגוף. החוויה הפיזית והאווירה שהניתוק הזה יוצר מצמצמת ומקטינה את ההנאה שבתנועה.
זאת אומרת, ע"י נשימה בזמן שרוקדים או נעים, ניתן להרחיב ולהגדיל את החוויה של ההנאה ואף לשלוט בה.
מכאן ניתן להסיק שתנועה ונשימה הן שתי פעולות שקשורות אחת לשנייה ואף תלויות זו בזו. בנוסף ניתן לומר שהנשימה עצמה היא תנועה, ולשתיהן יש השפעה על מרכיב ההנאה כשרוקדים.
אז בפעם הבאה שאתם רוקדים או נעים תפרגנו לכם באוויר לנשימה.